טכנולוגיות פריון

מדוע אצה לו הדרך, למדע, להתפתח ולהתקדם כל כך בענייני הפריון, ההיריון, וההולדה?! ובכן התשובה לכך מחייבת התבוננות בשינוים הפיסיים, המתחוללים בגופנו האנושי, תוך התחשבות באינסטינקט שלנו לקיום ולהישרדות על דרך של  העמדת דור חדש הנושא את מטעננו הגנטי.

השינוי המשמעותי ביותר בדמוגרפיה האנושית הוא הירידה בשיעור הילודה, אשר ראשיתו בהתערבות מכוונת של הממסד למנוע ריבוי אוכלוסין, וסופו שהפך להיות כמעט טבעי, עקב בעיות פוריות אובייקטיביים של האוכלוסייה האנושית.

על פי אומדנים של האו"ם, במהלך המאה ה 20 פחתו שיעורי הילודה בעולם כולו ביותר מ 40%.

הסיבות לירידה בשיעור הילודה הן

  • מדיניות ממסדית מכוונת להפחתת הילודה,
  • עלייה מתמדת בהשכלת הנשים,
  • מעורבות נשים בשוק העבודה
  • עלייה בגיל הנישואין
  • הסיבה המשמעותית ביותר לירידה בפריון נובעת בשל אי פריון.

השירותים שמציע ארגון משפחה חדשה

בעיות פוריות – מה ניתן לעשות?

אי פריון מופיע בזוג אחד מכל 6 זוגות בעולם המערבי. ב- 50 אחוזים מהזוגות הסובלים מאי פריון הסיבה טמונה בגבר. בישראל כ 20%- %16 מהזוגות סובלים מבעיות פריון. בהעדר פריון לצד הצורך הבלתי נכבש להיות הורים, מתגייסים המדע וטכנולוגיות הפריון. ואל תתפלאו כל כך אם מחר כבר לא נצטרך באמת בני זוג אנושיים לצורך הולדה, כי נוכל לעמוד בתור, לקבלת מספר של זרע או ביצית ולייצר לנו ילד משלנו, בצלמנו ודמותנו.

השאלה עד כמה המדע והטכנולוגיה מורשים וראויים להסדיר את הישרדותו של האדם בדרך של המשכיות והעמדת צאצאים במקום שהטבע אינו יכול לעשות זאת, עד כמה הציווּי "פרו ורבו ומלאו את הארץ"…, מצדיק את התערבותנו באמצעות השימוש בטכנולוגיות פריון?!

מהן טכנולוגיות הפריון ומהם החוקים על פי הם הן מתקיימות

טכנולוגיות פריון

טכנולוגיית הפיריון

על הטכנולוגיה

למי היא מיועדת

החוק המסדיר את הטכנולוגיה

האם ההליך מצריך פנייה לוועדה

תרומת זרע מבנק הזרע

תרומת הזרע נשמרת בהקפאה בטמפרטורה של מינוס °195 צלסיוס והיא יכולה להישמר לתקופה כמעט בלתי מוגבלת.

בישראל קיימים כ 15 בנקי זרע  ציבוריים ומספר מצומצם של בנקים פרטיים אשר מספקים תרומות זרע. בנק זרע חייב להיות בפיקוח של בית החולים ולכן בדר"כ מהווה חלק מיחידת ההפריה החוץ גופית.

התרומה היא לעולם אנונימית. התרומה מיועדת לנשים נשואות או רווקות או בנות זוג (לסביות)  שמבקשות להרות ולגדל יחד ילד. המידע אותו תקבלנה הנשים ביחס לזהות התורם הוא מינימאלי ומסתכם בנתונים באשר לגילו, מוצאו הדתי והעדתי, השכלתו, צבע עורו, צבע עיניו, צבע שיערו, גובהו והיותו בריא

חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי"ח-1957,

תקנות בריאות העם בנק זרע תשל"ט-1979

לא, פנייה ישירה לבנק הזרע

תרומת זרע של תורם לא יהודי

תרומה זו אפשרית בתווכם של מספר בנקים לזרע בארץ או בבנקים לזרע בחו"ל. התרומה תהיה יקרה יותר, אולם היא מבטיחה בידול והפחתת הסיכוי לבעיות הלכתיות (נשים נשואות מעדיפות תרומה של לא יהודי).

נשים נשואות שיש לבני זוגן בעיית פיריון, נשים רווקות המבקשות להיות אמהות, בנות זוג לסביות.

חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי"ח-1957,

תקנות בריאות העם בנק זרע, תשל"ט-1979.

לא, פנייה ישירה לבנק הזרע

תרומת ביצית

תרומת ביצית היא הליך בו שואבים ביציות מתורמת בריאה וצעירה ומפרים אותן בזרע של בן זוגה או בזרע תורם. אחרי מספר ימים מחזירים את הביצית המופרית לרחם של הנתרמת, בתהליך שדומה בעיקרו להזרעה תוך רחמית.

נשים הסובלות מבעיית פריון או בעיה רפואית אחרת, זכאיות לקבלת תרומה וכן נשים המעוניינות לשמר לעצמן ביציות לעתיד.

חוק תרומת ביציות, התש"ע-2010

כן, פנייה לוועדת אישורים.

הפרייה חוץ גופית  IVF

הליך מעבדתי לביצוע חדירת תא זרע לתא ביצית ויצירת היריון מחוץ לרחם, התא המופרה מושתל  ברחם האישה שתישא את ההיריון

נשים או גברים הסובלים מבעיות פיריון, נשים המקבלות תרומת זרע, נשים הנזקקות לתרומת ביצית

תקנות בריאות העם הפריה חוץ־גופית התשמ"ז-1987. סעיף 33 לפקודת בריאות העם, 1940

לא, בהתאם להנחיות משרד הבריאות

הזרעה מלאכותית נקראת גם הזרעה תוך רחמית IUI

טיפול בו דגימת תאי זרע מוזרקת ישירות לרחם האישה. במהלך הטיפול בוררים את תאי הזרע ובכך מגדילים את ריכוז תאי הזרע האיכותיים ביותר. ההזרעה "חוסכת" לתאי הזרע את המעבר בנרתיק האישה ומאפשרת לכמות גדולה של תאי זרע איכותיים להגיע קרוב יותר לאזור בו אמורה להתרחש ההפריה.

טיפול הניתן במקרים בהם בעיית הפוריות איננה חמורה, במקרים של אי פריון מסיבה בלתי ברורה או במקרים בהם משתמשים בזרע תורם להפרייה באישה פורייה.

חוזר מנכ"ל משרד הבריאות מס' 20/07 מיום 08.11.2007

לא, בהתאם להנחיות משרד הבריאות

הקפאת עוברים

לפני הטיפולים ניתן לשאוב ביציות ובטכניקות של הפריה חוץ-גופית להפרות אותן בזרע בן הזוג. את הביצית המופרית ניתן להקפיא ולהחזירה בעתיד לרחם שהוכן מראש באמצעות טיפולים הורמונים ש לציין כי זוהי כיום דרך בדוקה ומקובלת המביאה לשיעור הריונות גבוה.

מיועד לבני זוג הסובלים מבעיות פריון, נשים יחידניות שהקפיאו עוברים לשימוש עתידי.

חוק ביטוח בריאות ממלכתי ותקנות בריאות העם (הפריה חוץ גופית) תשמ"ז-1989

לא, בהתאם להנחיות משרד הבריאות

הקפאת ביציות

בשיטה זו מקפיאים את הביצית בלבד ללא הפריה. שיטה זו חדשה יותר והיא קיימת רק מספר שנים. בכל טיפולי הפריון אצל נשים  נשאבות מגוף האשה בין שש ל- 12 ביציות, ומחזירים לרחם רק בין שתיים לחמש ביציות מופרות – מקפיאים את השאר למקרה שהטיפול לא יצליח או למקרה שבעתיד תרצה האשה ילדים נוספים.

מיועד לנשים החיות בזוגיות וסובלות מבעיות פריון, נשים המבקשות להקפיא את ביציותיהן לשימוש עתידי, נשים החיות עם בנו זוג כמשפחה חד מינית. בישראל לא קיימת אפשרות לזוג גברים לקנות ביצית מוקפאת.

חוק תרומת ביציות, התש"ע-2010

כן, פנייה לוועדת אישורים.

פונדקאות בארץ

טכנולוגית רפואית, העושה שימוש ביכולתה הפיסית של אישה אחת לטובתה של אישה אחרת, הטכנולוגיה המתקדמת מאפשרת לשתול ביצית מופרית של בני זוג, ברחם של אישה זרה, על מנת שתישא ברחמה את העובר שלהם. בתום ההריון, תחזיר הפונדקאית לבני הזוג את העובר שייוולד ממנה. במקרה זה לא קיים כל קשר גנטי, בין הילד שזכה לאירוח מלא, ברחם של אישה אחרת לבין אותה אישה.

מיועדת רק לבני זוג החיים יחד ומנהלים משק בית משותף, בין אם כידועים בציבור ובין אם כבני זוג נשואים. הפונדקאית שהיא האם הנושאת, חייבת להיות אישה לא נשואה שכבר ילדה בעבר, בת דתם של בני הזוג ושעדיין לא מלאו לה 38 שנה. בכל מקרה ההורים המיועדים והאם המשמשת כפונדקאית חייבים לקבל אישור של ועדה מיוחדת המאשרת את ההליך כולו.

חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), תשנ"ו-1996

כן, פנייה לוועדת אישורים

פונדקאות בחו"ל

הליך טכנולוגי  זהה לפונדקאות בארץ, אלא שהוא מתרחש מחוץ לישראל, במדינות בהן ההליך הוא חוקי, כגון תאילנד, הודו, ארצות הברית, גרוזיה.

לעיתים הוא מתרחש בכמה יבשות כאשר במקום אחד קונים ביצית או זרע ובמקום אחר מסתייעים בפונדקאית.

ההליך מיועד לבני זוג שאינם עומדים בקריטריונים שקבעה הועדה בישראל, בני זוג מאותו המין. יחידים, נשים או גברים שהחוק אינם מתיר להם לעשות זאת בארץ.

אין חקיקה,

קיים נוהל של משרד הפנים ביחס לכניסה לארץ של ילדים הנולדים בפונדקאות בחו"ל.

לא.

נשיאת היריון משותף של בנות זוג

היריון בו נושאת אישה אחת עובר מביצית של בת זוגה ותרומת זרע מתורם אנונימי או ידוע (במקרה של תורם מצוואה ביולוגית).

מיועד לבנות זוג שאחת רוצה לשאת ברחמה עובר מביצית של בת זוגתה. הרך שייוולד יזכה לגדול כילד משותף של שתי האמהות.

אין חקיקה.

עד שנת 2010 התנהל ההליך לפי הנחיות של היועץ המשפטי לממשלה.

אולם מאז שנת 2010 מסרבת המדינה לאשר את ההליך.

לא ניתן כיום.

צוואה ביולוגית שימוש בזרע או ביצית לאחר המוות

זה למעלה מעשור מקדמת עו"ד אירית רוזנבלום את רעיון הצוואה הביולוגית והיא הצליחה להתוות את הדרך המשפטית להתנהלות ההליך הייחודי בעולם, בו אדם משאיר הוראות מה הוא מבקש שייעשה בחומר הגנטי שלו, ביצית או זרע, לאחר מותו. לשם כך הוא יכול להשאיר צוואה כתובה בכתב או בעל פה, או להקפיא בפועל ביצית, זרע או עוברם לשימוש עתידי.

מיועד לכל אדם המבקש להשאיר צאצאים והמשכיות. נשים רווקות המבקשות להביא לעולם צאצא מתורם ידוע ולגדלו עם משפחה גרעינית שלמה, בנות זוג החיות יחד ומבקשות להסתייע בתרומת זרע של תורם ידוע ולהרות ממנה. בני זוג שהתאלמנו מבני זוגם ומבקשים להמשיך את מורשתם של יקיריהם באמצעות שימוש בחומר הגנטי שלהם.

אין חקיקה.

משנת 2003 קיימות הנחיות של היועץ המשפטי לממשלה העוסקות, רק בשאלת שימוש בזרע מאדם שנפטר.

לא, אם מדובר בבת זוג שנותרה אלמנה,

בכל יתר המקרים מחייב פנייה לבית משפט.

בנק זרע לחיילים ואנשים המסכנים את חייהם או סובלים ממחלות קשות מסכנות חיים

רעיון חדשני, המאפשר לכל אדם הנוטל חלק בפעילויות מסכנות חיים להבטיח את שימורו של החומר הגנטי שלו, טכנולוגיות הפריון מאפשרות לו להקפיא זרע או ביצית. ומראש להבטיח את המשכיותו במקרה של פציעה או חס וחלילה אובדן חיים.

מיועד לאנשים שההמשכיות חשובה להם והם פעילים בפעילות מסכנת חיים, פעילות אקסטרים או סובלים ממחלה קשה ועתידים לעבור טיפולים הפוגעים בפוריותם.

אין חקיקה

קיים נוהל הקפאת זרע, כתיבת צוואה ביולוגית היא עניין שברשות.

לא, פנייה ישירה לבנק הזרע.

בחירת מין העובר

בישראל בחירת מין העובר למטרה שאינה רפואית היא אסורה, אך בשנת 2005 הוקמה וועדה שמוסמכת לאשרה במקרים יוצאי דופן כאשר היא מתבצעת באמצעות אבחון טרום השרשה בתהליך הפריה חוץ גופית.

בחמש שנותיה הראשונות של הוועדה, אישרה הוועדה 27 בקשות של הורים לבחירת מין היילוד, מתוך 377 בקשות שהוגשו. 80% מהפונים מבקשים יילוד זכר. ההליך כולו ממומן באופן פרטי והוא נעשה רק כשיש סיכון ממשי וניכר לפגיעה מהותית ומשמעותית בבריאות הנפשית של ההורים או אחד מהם, או של הילד העתיד להיוולד, אם לא ייעשה ההליך המבוקש, וכאשר לבני הזוג יש כבר ארבעה ילדים משותפים מאותו מין

הנחיות משרד הבריאות, נוהל לברירת מין היילוד באבחון גנטי טרום השרשתי  2005

כן, פנייה לוועדת אישורים.

 

 

אירית רוזנבלום בגוגל+
מרקטיזם - פרסום בגוגל / פרסום באאוטבריין