הזכות להשתייך לתא משפחתי ידוע

לפני יותר משנה זכה ארגון משפחה בתיק עידן שניר ז"ל והוביל תקדים משפטי לפיו אשה כבת 40 תוכל להרות מזרעו של עידן ז"ל, אשר נפטר מסרטן, ואותו לא הכירה.  ייחוד הפסיקה בכך שהאשה אינה מתכננת להיות אם פונדקאית, אלא בכוונתה לגדל את הילד ולשמש אמו – כאשר הורי האב יהיו הסבא והסבתא. "האינטרס של הצעיר הוא בניצחון החיים שפיעפע בו ובדור ההמשך שיישא את שמו", פסקה בזמנו השופטת. בעקבות כך אנו מביאים כאן לראשונה חלק מהטענות שהועלו והתקבלו באותו משפט תקדימי אשר עוסק בסוגיית הזכות להשתייך לתא משפחתי ידוע.

לעניין זכות ההשתייכות לתא משפחתי אמר בית המשפט:

"חברה חופשית ממעטת בהטלת הגבלות על בחירותיו הרצוניות של הפרט…במיוחד נכון הדבר כשמדובר בשאיפתו של אדם להגשים את אישיותו, ולתת ביטוי לרצונותיו בכל הנוגע למוצאו, למשפחתו, לרגשותיו כלפי אלה ולמבוקשו לתת להם ביטוי גלוי. בעידן בו כבוד האדם הינו זכות יסוד חוקתית מוגנת יש ליתן תוקף לשאיפתו של אדם להגשים את הוויתו האישית, ומטעם זה יש לכבד את רצונו להשתייך לתא המשפחתי שהוא רואה עצמו חלק ממנו" (ע"א 294/91 חברה קדישא גחש"א קהילת ירושלים נ' קסטנבאום, פ"ד מו(2) 464, 481; ע"א 1165/01 פלונית נ' היועמ"ש לממשלה, פ"ד נז(1) 69, 74).

ובנוסף:

"חוק נועד למקובל, לבינוני, לממוצע, והצורך בגמישות נדרש מאליו ולו כדי שלא לרמוס את המיעוט היוצא-דופן…כלל הנבנה על הבינוני והממוצע, על-פי עצם טיבו עלול הוא לעוול למי שאינו בינוני או ממוצע. מכאן הגמישות הנדרשת, להתאמת הכללים – אשר מעיקרם נוצרו לבינוני ולממוצע – למי שאינו בינוני וממוצע" (ע"א 10280/01 ירוס-חקק נ' היועמ"ש לממשלה, סעיף 8 לפסק דינו של השופט חשין;  ע"א 1165/01 פלונית נ' היועמ"ש לממשלה, פ"ד נז(1) 69, 85).

בפסק הדין אשר עסק באימוץ הדדי של ילדיהן של שתי נשים המקיימות מערכת חיים זוגית משותפת כתב השופט חשין:

"נסכים ונצהיר אפוא בפה מלא: אין ספק כי נתהווה פער בין הסדרים שנקבעו בדברי-חוק שנחקקו בעולם של אתמול לבין מינהגות בעולם של היום, ואחת מן המטלות המונחות לפיתחנו – לפיתחו של בית המשפט – היא, לעשות את הניתן והראוי – בתחומיה של לשון החוק ובגידרי תכליתו של החוק – לפרישת חופתו של החוק על תופעות-חיים שבאו לעולם לאחר חקיקתו, גם אם לעת החקיקה לא יכול היה המחוקק אף לשער קיומן של אותן תופעות" (ע"א 10280/01 ירוס-חקק נ' היועמ"ש לממשלה, סעיף 15 לפסק דינו של השופט חשין).

נראה כי גם לקטין, ככל אדם אחר, קיימת הזכות לכבוד המוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ואשר ממנה ניתן לגזור את זכותו של הקטין כבן אדם לדעת מהו מוצאו, בין היתר, כדי לשמור על זכויותיו המשפחתיות והאנושיות (ע"א 5942/92  פלוני נ' אלמוני ואח', פ"ד מח(3), 837 ,עמ' 843-844). ניתן לקבוע עקרונית, כי מוטב שילד יכיר את זהותו האמיתית של אביו.
היטיב להגדיר זאת הנשיא מ' שמגר, בציינו:

"…לקטין שמורה גם כן הזכות לכבוד האדם, וכי, בין היתר, רשאי הוא, לשם שמירת כבודו האישי והאנושי, ולשם הבטחת זכויותיו על פי הדין האישי ועל פי דיני הקניין, שלא לרצות להיחשב לבן בלי-אב-ידוע אלא לדרוש לדעת מי אביו…"

אמנם, דברי הנשיא שמגר נאמרו לאחר הולדתו של הקטין, אך נראה כי אין סיבה  לשלול זכות זו מקטין מתוכנן אף אם טרם בא לעולם, אך כבר התגבשו מאמצים ונעשו מעשים להביאו .

לפרטים נוספים על צוואה ביולוגית פנו לארגון משפחה חדשה בטופס יצירת קשר, בטלפון: 03-5660504 או ישירות לדואר אלקטרוני: newfamily@newfamily.org.il

פורסם בקטגוריות: עדכונים וחדשות, צוואה ביולוגיתתגיות: , , , , , , , , השאר תגובה

פרסם תגובה

שדות חובה מסומנים ב *

*
*

מותר להעזר בסימני HTML הבאים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>

אירית רוזנבלום בגוגל+
מרקטיזם - פרסום בגוגל / פרסום באאוטבריין