מסמך מקצועי לבדיקת נושא הקפאת זרע חיילים במימון המדינה / מוגש מטעם הוועדה המשפטית של ארגון משפחה חדשה

לפרטים נוספים על שירותי ארגון משפחה חדשה בנושאי הקפאת זרע, הקפאת ביציות, צוואה ביולוגית ועוד צרו קשר באמצעות טופס יצירת הקשר ובטלפון: 03-5660504

רקע:

חייל צה"ל המתגייס בגיל 18 לצבא ומשרת כ 36 חודשי שירות חובה, עלול לסכן את חייו ובריאותו מהלך השירות הצבאי, כאשר הוא נתון לאחריות המלאה של המדינה המתחייבת לפצותו במידה ויפגע ויאבד כושר תפקודי כלשהו, אולם אין בכלל אחריות זו אחריות לגבי אובדן כושר הפוריות, הנגרם באופן ישיר כתוצאה מהשירות הצבאי, מחמת מאמץ יתר, תנאים פיסיים קשים מהרגיל, פציעה או מוות.

פיתוח שיטות הפריה חוץ גופית, יצרו מהפכה של ממש בטיפול בבעיות אלו. אחד הפתרונות האפשריים לסייע לגברים שנפגעו במהלך שירותם הצבאי היא נטילת תרומת זרע שלהם, הקפאתו ושימורו למצב בו בעתיד אם מסיבה כלשהי נפגע החייל התורם, ניתן יהיה לעשות בכך שימוש לטובתו שלו.

פקודת בריאות העם 1940 , מהווה את הבסיס החוקי לטיפול בנושא של מעבדות רפואיות, ממנה יונקים סעיף 36 (ב) לפקודה קובע כי שר הבריאות רשאי בתקנות לקבוע לגבי מעבדות לפי תחומי פעילותם המקצועית וסוגי הבדיקות הנערכות בהן, הוראות בדבר רישום מעבדות וכן הוראות בדבר מתן היתר לאדם להיות מנהל מעבדה; כשירויות והתמחויות של עובדי מעבדה; תנאים לפיהם ינוהלו מעבדות לרבות ביצוע בדיקות, בטיחות במעבדה, איסוף דגימות וטיפול בהן, רישום ודיווח והבטחת איכות הפעילות של המעבדות; תנאים אשר יקוימו במעבדות לצורך מתן שירותי המעבדה; סידורי תברואה; פעולות עיקור וחיטוי; ניהול רשומות, החזקתן, שמירתן והביקורת עליהן.

חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים תשי"ח 1957 מסדיר פיקוח על מצרכים ושירותים, לרבות דרכי הנהלתם של מפעלים העוסקים בפעולה חיונית. קיים סעיף עונשין בחוק לגבי מי שהפר תנאי של רשיון או היתר לפי חוק זה.

סעיף 5 לתקנות בריאות העם (הפריה חוץ גופית) התשמ"ז 1940 קובע :

"זרע להפריית ביצית – לא ישתמש רופא להפריית ביצית שניטלה, אלא בזרע שיועד מראש להפריה ושהתקבל בהתאם להנחיות המנהל, מתורם או מבעלה של האשה שממנה ניטלה הביצית, או מבנק זרע שהכיר בו המנהל כאמור בתקנות בריאות העם בנק זרע התשל"ט 1979."

החוק אינו מגביל אדם לבקש לתרום את זרעו לבנק הזרע, על מנת להקפיאו ולעשות בו שימוש בעתיד, אלא מגביל את השימוש בזרע כפי שאמור בתקנות אלו.

תקנות בריאות העם בנק זרע קובעות מהו בנק זרע חוקי ומוסמך אשר בסמכותו ליטול תרומת זרע ולהקפיאה.

למעשה אין כל מגבלה גם היום לתרום זרע לבנק הזרע, על מנת שיעשה בו שימוש כתרומה לבני זוג שאינו מצליח ליצור הריון משותף בשל אי פוריות הגבר או אי התאמת זרעו לאישה, או לצרכיה של אישה רווקה שאין לה בן זוג . החידוש לפי הצעת ארגון משפחה חדשה, לא יהיה לעצם התרומה אלא למימון התרומה על ידי המדינה, ולמצב בו התורם יזקק לתרומה זו בעתיד בשל נסיבות שהביאו לאובדן פוריותו במהלך השירות הצבאי.

חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו 1992 הוא אבן היסוד לזכויות האדם בישראל. על אף שזכויות היסוד כובדו גם לפני 1992, הרי שמאז המהפכה החוקתית, חוקי היסוד מחלחלים לכל סוגיה, בה דן בית המשפט ובית המשפט מפרש את המקרה שלפניו, תוך בחינתו בכפוף לחוקי היסוד.

לכבוד האדם חשיבות בין היתר, ביכולתו של הפרט לבטא את שאיפותיו ולבחור בדרכים להגשמתן. ככל שגוברת ההכרה בזכות האדם על גופו, כך גוברת ההכרה בזכות האדם לקבל החלטות הנוגעות לגופו.

סעיפי החוק השונים, מעמידים את שמירת כבוד האדם כזכות על, המחייבת שיתופו של האדם בהחלטות על גורלו, ומאפשרת פיתוח מקיף ומואץ של הלכות "ההסכמה מדעת", הנוגעות לזכויות האדם.

סעיף 2 לחוק קובע:

"אין פוגעים בחייו בגופו או בכבודו של אדם באשר הוא אדם"

חייל

מי שמשרת שירות חובה או קבע או שירות מילואים פעיל בצבא הגנה לישראל.

בנק זרע

תקנות בריאות העם (בנק הזרע) קובעות כי לא ינהל אדם בנק זרע ולא יעסוק בו, אלא אם הכיר המנהל הכללי של משרד הבריאות באותו בנק זרע ובהתאם לתנאי ההכרה. נקבע כי המנהל לא יכיר בבנק זרע, אלא אם הוא מנוהל בבית חולים וכחלק ממנו. עוד נקבע, כי הזרעה מלאכותית מתורם לא תבוצע, אלא בבית חולים שיש בו בנק זרע ומזרע שהתקבל מבנק זרע.

תרומת זרע

כיום ניתן להקפיא בישראל בפועל תרומות זרע ב 13 בנקים לזרע המצויים ב:

א. בבתי חולים ציבוריים

ב. בבתי חולים פרטיים

סקירת נושא תרומת/הקפאת הזרע

תקנות בריאות העם (מעבדות רפואיות) התשל"ז – 1977 מותקנות מכוח חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים והחוק לרישוי עסקים. התקנות מתייחסות בהרחבה ל"מעבדה רפואית" לעניין זה לרבות בנק זרע, בנושאים כמו שמירה על המבנים והחצר, אוורור ותאורה, מים, ביוב ופסולת מוצקה, חדרי שירות, ציוד וריהוט. בתקנות גם מוגדרת "מעבדה לבדיקת זרע":

מעבדה לבדיקת זרע- מעבדה לבדיקת זרע בקשר לפוריות הגבר, לרבות טיב הזרע ושיפורו, בדיקת נוזל הזרע, ובדיקות ביוכימיות והורמונים בדם ובזרע, וכן בדיקות הקשורות להכנת זרע להפריה ולהזרעה."

בפס"ד דולברג בית המשפט שם דגש על תכונותיו הייחודיות של הזרע כגורם מפרה. עקב תכונותיו המיוחדות של הזרע, אין לעשות בו שימוש, אלא בהסכמה מפורשת של בעליו. פעולה בניגוד להסכמה יכולה להוות משום גניבה. עשיית שימוש בזרעו של אדם להפריה ללא הסכמתו של בעל הזרע נוגדת גם את כללי האתיקה הרפואית.

1) הצוות שם לו למטרה להגדיל את מרחב האפשרויות להקפאת זרע תוך מודעות לרגישות המיוחדת שמדובר בחיילים בריאים וצעירים ולמגבלות, שתפקידה של החקיקה למנוע.

2) הסכמה להקפאת זרע מחייבת יותר מהסכמה מודעת רגילה. הסכמה להקפיא זרע תלווה בטופס עליו התורם יצטרך לחתום. כמו כן ייקבע מנגנון שיוודא שהתורם מבין את המשמעויות הכרוכות בכך.

3) המלצות לחקיקה שתדרוש לוודא שאין פגיעה בזכויות הילד שייוולד אם וכאשר בעתיד ייעשה שימוש בזרע.

4) השיקול אודות טובת הילד יתחשב במצבה הנפשי ובמוכנות להורות של האם העתידית בהתחשב בעובדה שהיא אשתו או בת זוגו של החייל או במידה ומדובר באישה שלא הייתה בת זוג או אף לא הכירה את החייל כלל .

5) משרד הבריאות יהיה אחראי לשמירה על כללי החוק על ידי המערכת הרפואית במסגרת אמצעי בקרה שהוא אמור להפעיל לצורך הנושא, ולא במסגרת של חקיקה ראשית.

6) יוכנס תנאי סף שיקבע כי התנאי לקבלת תרומת זרע הוא בעקבות שירות צבאי ומהלכו. החוק יאפשר קיום נהלים שיכללו בין היתר הגבלות כלשהן או מניעות אחרת. הדיון יתקיים בוועדה מקצועית שסמכויותיה יקבעו לגבי קביעת נהלים אלו.

7) התורם יחתום על מסמך לשמירת/הקפאת זרע ובו ישאיר הנחיות מפורטות, מה ייעשה בזרע במקרה ויפגע, לרבות פגיעה פיסית או נפשית או ייאבד את חייו.

8 כל מהלך שירות החובה הצבאי , שירות בקבע ושירות במילואים ולכל המאוחר עד הגיע האדם לגיל 45, תישא המדינה בהוצאות אחזקה ושימור הזרע.

9) חייל שנפגע מהלך השירות הצבאי או שירות מילואים פעיל, באופן שנותר בחיים אולם אינו יכול להיות פורה ויש לו תרומת זרע של עצמו, יוכל לקבל מימון מלא מהצבא עבור טיפולי ההמשך והשימוש בזרע שהקפיא לצורכי הפריה.

10) חייל שחס וחלילה קופחו חייו במהלך השירות הצבאי והוא הותיר אחריו תרומת זרע מוקפא, יחולו לגביו הוראות מיוחדות שידונו בנפרד.

11) תקופת השימור/הקפאת הזרע, תחול על תקופת השירות של חייל ממועד חיולו ועד מועד קבלת הפטור משירות מילואים פעיל ולכל המאוחר עד גיל 45 ועד בכלל.

א. מומלץ שהתשלום שבו תישא המדינה/צבא יהיה עבור התהליך של שימור הזרע עד הקפאתו ולאחר מכן כל תקופת ההקפאה לרבות שנות המילואים עד למועד שחרורו של החייל ממילואים.

ב. מוצעת הסתייגות, לפיה, לא תישא המדינה בעלות ההקפאה אם ובמידה ומדובר בחייל מילואים אשר נפצע או נפטר שלא במסגרת שירות מילואים פעיל, במקרה זה במידה ומשפחת החייל תבקש לעשות שימוש בזרע המוקפא על פי צוואתו, יהא עליה לממן את עלות ההקפאה של כל התקופה מיום השחרור משירות החובה בצה"ל (לגבי מימון ראה סעיף הבא להלן), במידה ולא תהייה דרישה לשימוש בזרע המוקפא תושמד המנה ולא ייעשה בה שימוש לכל מטרה אחרת.

12) המימון ואחריות המדינה

הקפאת הזרע כרוכה בשני שלבים שלב א' בו ניטל זרע מתורם ועבר בדיקת תקינות, לאחר שנמצא זרע תקין ניטלת מנת הזרע לצורך הקפאה- עלות שלב זה תקבע על פי הוראות לגבי תעריפי משרד הבריאות וזהו השלב היקר יותר (נכון להיום 150$), שלב ב' שימור בהקפאה לפי תעריף שנתי חד פעמי קבוע לפי הוראות והנחיות המנהל של משרד הבריאות (נכון להיום 75$) .

13) השימוש במנת זרע שהוקפא – היבטים אתיים ומשפטיים –

א. הצוות המקצועי של ארגון משפחה חדשה סבור שיש לטפל בסוגיית הקפאת הזרע הן בתרומות שהוקפאו על ידי חיילים שעודם בחיים והן בתרומות שהוקפאו על ידי חיילים שאיבדו את חייהם במהלך השירות הצבאי או שירות המילואים הפעיל, והותירו אחריהם מנת זרע מוקפאת.

ב. לפי המלצותינו לאחר דיונים ומחלוקות, אנו סבורים כי יש לנהוג כדלקמן ;

• חייל שנפצע או איבד את כושר פוריותו , ויש לו תרומת זרע מזרעו מוקפאת בבנק הזרע, ייתן הוראות כיצד לנהוג ולהשתמש בזרעו והבנק ינהג על פי הוראותיו.

• חייל שנפטר או נהרג במהלך שירות צבאי פעיל והיה נשוי או הייתה לו בת זוג, וטרם מותו הוקפאה מנת זרע שלו והוא נתן הסכמתו בכתב, שניתן לעשות בה שימוש לאחר מותו, תהא אשתו/בת זוגו בלבד, רשאית להשתמש בתרומת זרע שהשאיר.

• חייל שנפטר במהלך שירות צבאי פעיל ולא היה נשוי ולא הייתה לו בת זוג וטרם מותו הוקפאה מנת זרע שלו והוא נתן הסכמתו בכתב, שניתן לעשות בה שימוש לאחר מותו, במידה ולא השאיר אחריו הוראה מפורשת אחרת, רשאים הוריו לבקש לעשות שימוש במנת הזרע של בנם לאחר שימצאו אישה מתאימה אשר תסכים ובכתב להרות מזרעו של החייל שנפטר.

לעניין זה יש להקפיד היטב על הוראות ברורות באשר לזכויות ההורים לגבי הנכד העתיד להיוולד, תוך שימת לב מיוחדת לטובתו של הילד.

• חייל שנהרג או נפטר ולא השאיר הוראות מפורטות לא ייעשה שימוש בזרעו ויש להשמידו מייד לאחר מותו.

לפי תפיסתנו החובה המוסרית הנובעת מכבוד האדם היא הכרה בזכות האדם על גופו, והכרה בזכות האדם לקבל החלטות הנוגעות לגופו. הביטוי הנאות ביותר לזכות זו היא האפשרות להעניק לאדם את היכולת להעמיד לעצמו צאצאים, גם אם הוא עושה כן מתוך ידיעה שלא יזכה לראותם לעולם.

ההכרה בצורך האנושי להביא צאצאים כדמותנו וצלמינו כצורך בסיסי היא המטילה עלינו כחברה ועל הצבא כגורם אחראי, את החובה להגשים זכות זו ולסייע להצלחתה ככל שניתן.

ג. טובת הילד

1. על בסיס מחקרים פסיכולוגיים מצאנו כי ילד הנולד בדרך של הפריה באמצעות תרומת זרע , מתורם לא ידוע מקדיש את כל זמנו ומרצו לחיפוש אחר שורשיו הגנטיים, במקרה של שימוש בזרע מוקפא של חייל על ידי אשה שלא הייתה בת זוגו כפי שתואר לעיל, יוולד ילד, שיזכה באחת בסבא וסבתא, ולא יסבול מאותו קושי המתואר כאן, (עניין זה יהא נתון כמובן לבחירתה של האם העתידית, אם תחפוץ בתרומה מזוהה, או תעדיף תורם אנונימי.

2. לעולם א ייעשה שימוש בתרומת הזרע, על ידי אם או אחות קרובות מדרגה ראשונה.

3. הצוות חלוק בדעתו והשאיר השאלה בצריך עיון, באשר למעמדו של הילד שנולד לאחר מות החייל, כלפי שלטונות הצבא.

עו"ד אירית רוזנבלום – סבורה שיש להכיר בילד כיתום צה"ל ולאפשר לו קבלת כל ההטבות ככל יתום אחר, אולם אמו לא תוכר כאלמנת צה"ל.

עו"ד שלמה ציפורי- סבור כי אין להכיר בילד כיתום צה"ל, לבד ממימון התרומה, הקפאתה וכל שלבי ההפריה וההתעברות, לא יישא הצבא בהוצאות והן תהיינה באחריותה המלאה של האישה שקיבלה את התרומה מבלי לפגוע בזכות הורי החייל לסייע גם כן.

הצעת פשרה שהועלתה, במידה והילד שיולד כתוצאה משימוש בתרומת הזרע של החייל, יולד תוך שנתיים לאחר מות החייל, הוא יוכר כיתום צה"ל ויזכה בכל ההטבות, במידה וייולד לאחר שנתיים, לא יזכה בהכרה כיתום ולא תהיינה לו תביעות מצה"ל.

4. הגבלת מספר הילדים, לא יותר משני ילדים מאותו תורם ולאישה אחת בלבד.

14) מוצע להצמיד שירותי ייעוץ פסיכו-סוציאליים לחיילים לפני תרומת זרע וכן לאמהות המיועדות, אשר תעשינה שימוש בתרומת הזרע של החייל.

15) בנושא אבטחת מידע יש להקים מערכת של שמירת נתונים, אשר נותנת אבטחה קפדנית, והגישה אליה תהיה מוגדרת על פי חוק ותיושם בהתאם לו.

הסוגיות המועלות כאן בחלקן תוסדרנה בדרך של נהלים והוראות ובחלקן חייבות הסדרה בדרך של חקיקה.

סקירת המצב בעולם:

סקירת המצב הקיים בעולם בנושא תרומות זרע:

יש להבחין לעניין זה בין תרומת זרע של תורם בחיים שאיבד את כושר פוריותו מחמת פציעה מחלה וכיוב' והתרומה נועדה לשרת אותו בעתיד, תרומה זו היא תרומה לטיפול באי פוריות, לבין תורם שנפטר והתרומה באה לאפשר את המשכיותו.

באוסטריה ובשוודיה

תרומת זרע לצורך הזרעה תוך רחמית קבילה כדרך התמודדות עם עקרות גברית, באוסטריה ובשוודיה יש נגישות לילדים הנולדים באמצעות תרומת זרע, לאינפורמציה בנוגע לתורמי הזרע , והזרעה תוך רחמית נחשבת לטיפול מקובל; עם זאת תרומת ביציות או זרע בהקשר של הפריה חוץ גופית אסורה.

מערב אירופה

תשע מדינות במערב אירופה חוקקו חוקים הנוגעים לטיפולי פוריות (או כפי שהם מכונים בספרות Assisted Reproductions). ניתן לחלק את החקיקה לשני סוגים – זו האוסרת תרומת זרע או ביצית בקונטקסט של הפריה חוץ גופית, וזו המתירה תרומת זרע לטיפול באי-פוריות.

החוק האנגלי – .The Human Fertilisation and Embryology Act (HFEA) – הוא המקיף ביותר בחקיקה האירופאית בנושא טיפולי פוריות. החוק מגדיר את הקמתו של גוף סטטוטורי אשר יסדיר את הנושא. באחריותו של גוף זה רישוי מרכזים להפריה חוץ-גופית, ויצירת כללים לפעילות.

מרכיבי החוק: (1) החוק מסדיר את העובדה כי התורמים חייבים לתת את הסכמתם המשפטית לשימוש או לאחסון של תרומת הזרע. (2) החוק קובע את ההורות המשפטית של הילדים הנולדים כתוצאה מתרומת זרע (או ביצית). על פי החוק היולדת תחשב לאם ובעלה או בן זוגה אשר עבר איתה את טיפולי הפוריות, יחשב לאב. (3) החוק קובע במפורש כי אין להתעלם משיקול "טובת הילד", טרם תחילת הטיפול, כאשר שיקול זה יכלול את צורך הילד באב. (4) החוק קובע תקופת זמן מקסימאלית של 10 שנים לאחסון הגמטות . (5) החוק דורש מה- HFEA לאסוף אינפורמציה על כל תורם, מטופל, טיפול וילוד, ולאחסנה, כדי לאפשר לבני 18 ומעלה לבדוק האם נולדו כתוצאה מטיפולי פוריות ולהשיג מידע לא מזהה על התורמים. תוספת זו נועדה למנוע נישואי קרובים וגם מאפשרת את הסרת האנונימיות של תורמים בעתיד.

הערכה של תורמים פוטנציאלים: הנהלים מגדירים את טווח הגילאים הסביר לתורמים: 18-55 שנה לגברים. שימוש בתורמים המוכרים לנתרמים מותר, אבל יש להתחשב בכל המשמעויות העלולות להיגזר מכך, ובייחוד בטובת הילוד. המרכזים מתבקשים להעריך את ההיסטוריה הרפואית של התורם, את משפחתו ואת יחסו לתרומה.

ייעוץ: המרכזים חייבים להציע לתורמים ולמטופלים ייעוץ בנוגע להשלכות עתידיות של צעדיהם. הייעוץ איננו חובה, אך הוא מומלץ.

הסכמה: המרכזים חייבים לקבל הסכמה משפטית מהתורמים בנוגע לאיחסון ושימוש בתרומה. ההסכמה כוללת גם החלטה לגבי עתיד התרומה אם ימותו.

מספר ילודים לתרומה: הנהלים מכתיבים עד 10 ילודים לתרומה אחת.

יבוא ויצוא: מרכזי טיפולים באנגליה יכולים לייצא גמטות בכל כמות , אבל יכולים ליבא רק באישור מיוחד של ה HFEA, וגם זאת לשימוש עבור מטופלים ספציפיים. העברת חומר בין מרכז למרכז בתוך אנגליה אפשרית.

פרסום: פרסום לצורך איתור תורמים מותר.

ספרד:

על פי החוק הספרדי לא יותר משישה ילדים יוולדו מאותה תרומה. תורמים חייבים להיות מעל גיל 18, ותרומת זרע חייבת להיות אנונימית. לאור הדרישה לאנונימיות, החוק הוגדר כנוגד את החוקה הספרדית, ובית המשפט התחוקתי עדיין דן בו.

ביבליוגרפיה:

Gunning Jennifer Occyte donation: the legislative framework in Western Europe in Gamete Donation. Human Reproduction Vol.13 Supl 2 May 1998

Deech Ruth. Legal and Ethical responsibilities of gametes banks. Human Reproduction Vol.13 Supl 2 May 1998

לפרטים נוספים על שירותי ארגון משפחה חדשה בנושאי הקפאת זרע, הקפאת ביציות, צוואה ביולוגית ועוד צרו קשר באמצעות טופס יצירת הקשר ובטלפון: 03-5660504

פורסם בקטגוריות: מאמריםתגיות: , , , , , השאר תגובה

פרסם תגובה

שדות חובה מסומנים ב *

*
*

מותר להעזר בסימני HTML הבאים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>

אירית רוזנבלום בגוגל+
מרקטיזם - פרסום בגוגל / פרסום באאוטבריין