הרגלי צריכה / עו"ד אירית רוזנבלום ונורית פלג MA

הרגלי צריכה של משפחות חד הוריות

הרגלי צריכה

הרכב ההוצאה לתצרוכת ממוצע למשפחה

הרכב ההוצאה לתצרוכת ממוצע למשפחה

הרכב ההוצאה לתצרוכת ממוצע למשפחה

הרכב ההוצאה לתצרוכת ממוצע למשפחה

הרכב ההוצאה לתצרוכת ממוצע למשפחה

סל הצריכה של משק הבית  החד הורי

משפחות חד הוריות הן צרכניות גדולות של מוצרי פנאי ובידור ותעסוקה לילדים
אפיוני צריכה של משפחות חד הוריות:
מוצרי פנאי ובידור, בעיקר לתעסוקת ילדים, כולל משחקים, שירותי טיפול בילדים, מעונות משפחתונים, ארועים תרבותיים, מתנ"סים קניונים.
שעות פעילות עיקריות אחה"צ.
פעילות מבוגרים, קבוצות תמיכה, סדנאות מבוגרים.

סל הצריכה של משק הבית  החד הורי: משפחות חד הוריות הן צרכניות גדולות של מוצרי פנאי ובידור ותעסוקה לילדים
אפיוני צריכה של משפחות חד הוריות:מוצרי פנאי ובידור, בעיקר לתעסוקת ילדים, כולל משחקים, שירותי טיפול בילדים, מעונות משפחתונים, ארועים תרבותיים, מתנ"סים קניונים. שעות פעילות עיקריות אחה"צ. פעילות מבוגרים, קבוצות תמיכה, סדנאות מבוגרים.

סל הצריכה של משק הבית  החד הורי

סל הצריכה של משק הבית החד הורי

הרגלי צריכה אצל המשפחה החד מיגדרית (מינית)

משפחות חד מיגדריות הן צרכניות גדולות יותר של מוצרי טיפוח ואופנה, יהיו נאמנים יותר לנותני שירות טובים.
אפיוני צריכה של משפחות חד מגדרית
צרכני מוצרים אסטטיים, לעיתים פונים היצרנים והמשווקים לקהילה ההומולסבי באופן ממוקד (בעיקר בעולם). חברת וולבו יצאה בקמפיין מיוחד לקדום מכוניותיה בקרב הקהילה ההומולסבית.
רמתה הכלכלית מעל לממוצע ומודעותם גבוהה, הם צרכני ספרות, בידור, מוצרי צריכה ברי קיימא (מוצרי חשמל וכד').
מקפידים מאד על שירות. משווק או צרכן, שיפגע בקהילה עלול לאבד אותה כליל, ולהפך.
הרגלי צריכה אצל המשפחה החד מיגדרית (מינית)

הרגלי צריכה אצל המשפחה החד מיגדרית (מינית)

משפחות  חרדיות

המשפחות החרדיות מהוות 5% מכלל המשפחות הקלאסיות אולם הרגליהן ותרבותן שונה מהן
1.    צרכנים גדולים מאד של מוצרי יסוד, תוך הקפדה על הכשר הבד"ץ.
2.   יש להם יכולת להטיל חרמות על מוצרים וליצור אווירה של הפחדה על יצרנים גדולים כקטנים,
אם לא יקפידו על שמירת הכשרות, שעטנ"ז, דיני שמיטה ומעשר.
3.  אין הקפדה על אריזה של המוצר אלא להפך, ככל שיהיה פשוט יותר או אף לא מעוצב, באריזה
דלה, כך ייחשב לטוב יותר, וחסכוני, אינם מעונינים לשלם מעבר למוצר עצמו.
4.  צרכנים של תשמישי קדושה וספרי קודש, בגדי ילדים, כובעים.
הרגלי צריכה של משפחות  חרדיות

משפחות חרדיות

משפחות  עולים חדשים ונישואי תערובת

העולים החדשים מובילים בצרכנות התרבותית והספרותית
צרכנים גדולים של שירותי תקשורת, דואר, טלפוניה, מחשבים וכד' על מנת לתקשר עם בני משפחה מעבר לים.
מעדיפים צרכנות המתמקדת בהם, כך למשל הקהילה הרוסית, היא שהולידה את רשת "טיב טעם, את תרבות המעדניות.
צרכנים מובהקים של פרות, בעיקר בקרב עולי חבר העמים. מספר חנויות הספרים ברוסית, עולה על מספר חנויות ספרים בעברית.
צרכני תרבות  , מוסיקה ותיאטרון. כך הוקם תיאטרון "גשר" המצליח. ובאופן דומה תיאטרון הבימה.
הרגלי צריכה של משפחות עולים חדשים ונישואי תערובת

משפחות עולים חדשים ונישואי תערובת

משפחות  ערביות

משפחות ערביות מעדיפות לבצע את רכישותיהן הגדולות מחוץ לכפר
סל הצריכה הפרטית שלהם ברובו מכיל מוצרי מזון ומשקאות
צרכנים סלקטיביים, ממוקדים בעיקר באזורי מגוריהם בתחום המזון ובנושא אופנה, מוצרי חשמל ואלקטרוניקה מחוץ ליישוב, הרגלי צריכה דומים לאוכלוסייה החרדית. מצבם הכלכלי אינו מאפשר להם אלא לצרוך מוצרי יסוד.
בהתחשב בכך שרבים מהם, בעיקר נשים העורכות קניות אינם קוראים עברית, יש צורך לארוז להם את המוצר באריזות משלהם, יחד עם זאת אין הקפדה על אריזת המוצר.
ניתן למצוא אותם מבקרים גם בקניונים בעיקר באזור השרון והגליל, לשם מגיעות השכבות הסוציו אקונומיות הגבוהות יותר בקרבם.
השכבות המבוססות יותר תמיד יעדיפו סחורה ממותגת, כגון; פולו, לקוסט, הוגו בוס וכד'.
הרגלי צריכה של משפחות ערביות

הרגלי צריכה של משפחות ערביות

הרגלי צריכה משפחתית בעולם

ככל שהמדינה מפותחת יותר כך קטנות הוצאות הצריכה למזון משקאות וטבק
הרכב ההוצאה לצריכה. ההבדלים ברמת הצריכה לנפש בין הארצות השונות באים לידי ביטוי גם בהרכב ההוצאה למוצרים ולשירותים שונים. ההוצאה למזון, משקאות וטבק (כאשר היא נמדדת במטבע המקומי) מגיעה בישראל באופן ממוצע בקרב כלל האוכלוסיה  ל- 22% מסך ההוצאה לצריכה פרטית (ללא השירותים המסופקים ללא תשלום), בדומה למשקל ההוצאה למזון, משקאות וטבק של בריטניה, ספרד, יוון וכו'. בארצות עם רמת צריכה גבוהה אחוז ההוצאה למזון קטן הרבה יותר ומגיע לפחות מ- 15% (ארצות-הברית – 11%; קנדה, הולנד – 14%). בארצות עם רמת צריכה נמוכה יותר, אחוז ההוצאה למזון גבוה יותר (הוא מגיע בארצות מזרח אירופה ל- 25%-30%). לעומת זאת, ההוצאה לשירותים שונים גבוהה יחסית במדינות העשירות יותר ונמוכה במדינות עם רמת הכנסה נמוכה יותר. אמנם השוואה זו, המתבססת על המטבע המקומי מטעה, כיוון שאינה מביאה בחשבון את המחירים היחסיים השונים של המוצרים והשירותים בארצות השונות (למשל שירותים שונים זולים יותר בארצות עם רמת צריכה נמוכה יותר) וכן את המצב השונה של אספקת שירותים (חינוך, בריאות, תרבות וכו') ללא תמורה על-ידי הממשלה בהיקפים שונים. (דוגמה: שירותי בריאות המסופקים ללא תשלום על-ידי הממשלה באנגליה, בארצות מזרח אירופה ובישראל. ההוצאה הכספית של הצרכנים לשירותי בריאות בארצות אלה היא נמוכה מאוד, ואילו כאשר מביאים בחשבון גם את ההוצאה הממשלתית לשירותים אלה מגיעים להוצאה גבוהה פי כמה. ואילו במדינות כארצות-הברית, כאשר הצרכן משלם עבור ביטוחי בריאות ושירותי הבריאות, ההוצאה לצריכה בסעיף זה גבוהה). כאשר מביאים גורמים אלה בחשבון, קטן משקלו של סעיף "מזון, משקאות וטבק" במרבית הארצות ובמידה ניכרת יותר בארצות עם רמת הצריכה הנמוכה יותר. (בישראל – 15%; בממוצע בארצות האיחוד האירופי – 16%, בארצות מזרח אירופה – 18%-20%).
פורסם בקטגוריות: דו"ח מצב המשפחה 2007, נתונים מידע וסטטיסטיקותתגיות: השאר תגובה

פרסם תגובה

שדות חובה מסומנים ב *

*
*

מותר להעזר בסימני HTML הבאים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>

אירית רוזנבלום בגוגל+
מרקטיזם - פרסום בגוגל / פרסום באאוטבריין