לשחרר את המשפחה מכבלי הדת / עו"ד אירית רוזנבלום גלובס 12.9.2010

גלובס

גלובס

השפעות עמדות דתיות של שופטים על אופן ודרך שיפוטם

דיני משפחה: כתבה בנושר בגלובס

זהירות, שופטים חשוכים

לדעתה של עו"ד רוזנבלום מארגון 'משפחה חדשה', יש למנוע משופטים דתיים לכהן בבתי משפט לענייני משפחה

16/09/10, 13:32

יאיר שפירא

אי אפשר שלא להרהר מעט במחיר הסובלנות. התהליך שהתחיל לפני כ-33 שנה בפגישה של מספר פעילים עם היועץ המשפטי לממשלה דאז, אהרון ברק, הגיע לשיאו בחודש האחרון בהחלטה חגיגית של ועדת החינוך של מועצת העיר תל אביב יפו. בפגישה ההיא ביקשו אנשים בעלי נטיות הפוכות בדחילו ורחימו כי יתחשבו במצבם ולא יגדירו את אורח חייהם הפרטי כעבירה פלילית. מההחלטה של הוועדה התל-אביבית שהתפרסמה החודש עולה כי בתי הספר בעיר יחויבו להעביר תוכנית לימודים הרואה את אותן נטיות באור חיובי. מורים יקבלו הדרכה איך לעודד נערים מבולבלים לבחור בדרך שפעם היוותה עבירה פלילית. המורים, כך התבשרנו, יתודרכו שלא לערב את הורי התלמיד המתלבט, כדי שאלו לא יעמדו בדרכו. מפקחת בכירה במשרד החינוך אף הודיעה כי מורה שיגלה התנגדות לעניין, אין מקומו במערכת.

נפנה את תשומת ליבם של מספר רבנים דתיים-לאומיים לדינמיקה המתוארת, ומיד נתפנה לתאר עוד אופנה סובלנית המאיימת להפוך נרדף לרודף.

עו"ד אירית רוזנבלום היא המייסדת והמנהלת של ארגון 'משפחה חדשה'. העמותה מסייעת לזוגות להשיג את מירב הזכויות שמוקנות בישראל לזוגות נשואים, גם אם החוק הישראלי לא הכיר באותה זוגיות. העמותה, רוזנבלום והגופים הממנים אותן (כן, כן ניחשתם נכון) רוצים שנגלה סובלנות. נתיר לרווקות להשתמש בפונדקאות, נכיר בנישואין בין יהודים לשאינם יהודים, נעניק זכויות כלכליות לבני זוג חד-מיניים ועוד כהנה וכהנה.

הסובלנות שכבר הופגנה כלפי סוגי התאים המשפחתיים החדשים שרוזנבלום מקדמת הביאה אותם להיות נידונים בבתי המשפט למשפחה. אלא שרוזנבלום חישבה ומצאה כי מחצית מהשופטים והשופטות המכהנים בערכאות אלו הם דתיים. השבוע פרסמה רוזנבלום מאמר בגלובס ובו התובנה הבאה. מאחר שבבתי המשפט לענייני משפחה נידונים זה לא מכבר ענייניהם של לא מעט תאים משפחתיים שרוח חכמים אינה נוחה מהן כלל ועיקר, הרי שהשופטים הדתיים אינם יכולים לדון בתיקים אלו באובייקטיביות, ולכן אין למנות אותם לשבת בבתי משפט שכאלה.

מכל מקום, לא רק שופטים דתיים עלולים לגלות סטייה מהאובייקטיביות הטהורה. ניצן סילמן, שופט בית המשפט לענייני משפחה בקריות, הוא, כך מסתבר, גבר. ככזה, גם הוא מועד לפורענות. אחרת קשה להסביר איך סירב לקבל את חוות דעתן של פקידות הסעד בנושא המשמורת על ילדיהם של בני זוג מקיבוץ בצפון הארץ.

האישה עזבה את הקיבוץ, את בעלה ואת הילדים והתגוררה במשך כשנה במרכז הארץ. לאחר כשנה היא שבה לקיבוץ עם בן זוג חדש, והגיעה עם אבי ילדיה להסכם גירושין. האב והאם רכשו בתים בסמיכות. הילדים התרוצצו בין שני בתי ההורים. והאב – הו תמימות קדושה – העניק את המשמורת הרשמית לאשתו לשעבר, בתמורה למשמורת המשותפת בפועל אותה חוו שלושת ילדיהם. אלא שלא עברה שנה והאם הודיעה כי היא חוזרת למרכז עם בן זוגה החדש ועם ילדיה. האב התנגד, וביקש את הכרעת בית המשפט. אך האם מיהרה למכור את הבית בקיבוץ, לרכוש בית במרכז הארץ ולמצוא עבודה באזור. היא לקחה את הילדים להכיר את הבית החדש והודיעה לאב, לעובדות הסעד ולבית המשפט כי המעבר שלה למרכז אינו נתון למשא ומתן.

פקידות הסעד אומנם התרשמו כי האם פעלה ב"דפוס של השתלטות, קושי באמון וקבלה ומחיקה מסוימת של האב ע"י האם במערכת ההורית", וכי האב "הינו הורה אוהב ואכפתי לילדיו, המפגין רגישות גבוהה לצורכיהם הרגשיים". אך למרות זאת המליצו הפקידות לבית המשפט כי יתיר לאם לעקור מהקיבוץ עם ילדיה.

ראשית הם גילו כי למרות שלשני בני הזוג יש מסוגלות הורית גבוהה, הרי שלאם מיומנות גבוהה יותר בהצבת גבולות לילדים בנושא סדר, ניקיון והכנת שיעורי הבית. הפקידות גם התחשבו, כפי שמקובל בשנים האחרונות, בהשפעה הנפשית והתפקודית על האם אם תאולץ שלא לעבור להתגורר במקום בו היא חפצה אם יוחלט שיש להשאיר את ילדיה בקרבת אביהם. השופט אומנם אישר מסיבות שונות את מעברם של שנים משלושת הילדים עם האם למרכז, אך פקפק במסוגלותן של פקידות הסעד להעריך נכונה את המסוגלות ההורית והותיר את הבן השלישי במשמורת אביו.

מקור:"בשבע"

פורסם בקטגוריות: מאמרים, עיתונות ותקשורתתגיות: השאר תגובה

פרסם תגובה

שדות חובה מסומנים ב *

*
*

מותר להעזר בסימני HTML הבאים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>

אירית רוזנבלום בגוגל+
מרקטיזם - פרסום בגוגל / פרסום באאוטבריין