"נישואי נוהג" – קוהביטציה

הסיוע הניתן על ידי ארגון משפחה חדשה לידועים בציבור באמצעות עורכי דין משפחה הבקיאים בדיני משפחה של מדינת ישראל:
♦     מתן סיוע וייעוץ משפטי לקבלת מעמד חוקי של ידועים בציבור מול כל המוסדות
♦     מתן מידע אודות זכויות הידועים בציבור בישראל
♦     עריכת הסכמי חיים משותפים לידועים בציבור
♦     בחינם – מדריך לזכויות הידועים בציבור בישראל לחץ כאן
♦     תעודת זוגיות – תעודה חוקית המהווה תצהיר רשמי להכרה במעמד הידועים בציבור
♦     עריכת טקסי זוגיות לידועים בציבור החפצים בכך

מי הם הידועים בציבור

♦     זוגות אשר לא נישאו באופן רשמי ובחרו לערוך טקס נישואין שאינו מוכר ע"י המדינה (נישואי חוזה, טקס של רבנות רפורמית או קונסרבטיבית, או טקס חילוני)
♦     זוגות שחיים יחד מבלי שעברו טקס כלשהו
♦     בני זוג שחתמו על הסכם לחיי משפחה, המסדיר את כל תחומי חייהם המשותפים, וגם זוגות החיים יחד בפועל ללא הסכם כתוב ביניהם
♦     זוגות בני מין אחד יכולים לחיות יחדיו רק כידועים בציבור, אם עיגנו את יחסיהם ההדדיים בהסכם זוגיות, ואינם יכולים להינשא ולרשום את נישואיהם באופן רשמי (על הזוגות החד-מיניים ראה בהרחבה בהמשך).

סקר שנעשה לאחרונה ע"י ארגון "משפחה חדשה"

כ-85,000 בני זוג (המהווים 5% מהתאים המשפחתיים בישראל) הינם בני זוג המנהלים משק בית משותף באורח חיים של ידועים בציבור. לעומת זאת, בעולם, התופעה נפוצה הרבה יותר, ובעוד בישראל אנו נלחמים עדיין על הזכות להינשא בדרך אזרחית (מלחמה שכבר הסתיימה מזמן בנצחון במדינות אחרות), במדינות העולם מתבצע מעבר הדרגתי לצורת שיתוף של נישואי נוהג ללא רישום נישואין.

מה מעניקה לכם הזוגיות כידועים בציבור

בדרך זו, נמנעת מעורבות המדינה הן בהקמה הקשר ומיצובו, והן בפירוקו: מחד, הקשר אינו מתחיל רק בעת רישומו במרשם אוכלוסין כלשהו, ומאידך, הוא אינו חייב להימשך עד תום שלבי הגירושין. בני הזוג קובעים לעצמם מתי הקשר ביניהם הופך למחייב מבחינתם כמו קשר נישואין, ומתי הוא הגיע לסופו ועדיף להם שיפרדו דרכיהם.

הזוגיות של ידועים בציבור, שאינה מקבלת רישום במשרד הפנים, מעניקה לבני הזוג מעמד שווה לזה של בני זוג נשואים בתחומים רבים, הן מכוח החוק והן מכוח הפסיקה של בתי המשפט. התנאי לקבלת זכויות כבני זוג הוא הוכחת קיום חיים משותפים תחת קורת גג אחת וניהול משק בית משותף. ברוב המוחלט של המקרים, ניתן לספק הוכחה לקיום הקשר בקלות, במידה ובני הזוג עיגנו את יחסיהם בהסכם חיים משותפים, שהוא מסמך משפטי מחייב, היוצר מערכת יחסים משותפת המוכרת בחוק. במידה ולא ערכו בני הזוג הסכם זוגיות,
יהיה עליהם להוכיח את זוגיותם באמצעים אחרים.

השוואת זכויות בין בני זוג ידועים בציבור לבין בני זוג נשואים

שיתוף ברכוש: לאור חייהם המשותפים של בני הזוג מונחת הנחת יסוד שהם התכוונו ליצור ביניהם שיתוף פעולה כלכלי בנכסיהם, הנחת יסוד זו חלה גם במקרים של בני זוג ידועים בציבור שלא נישאו, יש לציין, כי על מנת להוכיח כי אמנם חל שיתוף ברכוש, יש צורך להוכיח כי בני הזוג ניהלו אורח חיים משותף ותקין ביניהם לתקופה משמעותית, יחד עם מאמץ משותף בו כל אחד מבני הזוג תורם את תרומתו לקשר (לתרומה כזו נחשבים גם ניהול משק הבית וגידול ילדים).

ירושה: חוק הירושה קובע כי בני זוג החיים יחד במשק בית משותף, גם אם אינם נשואים זה לזו, זכאים לרשת זה את זו כאילו היו נשואים, ובלבד שבזמן הפטירה לא היה הנפטר נשוי לאחר.

ילדים משותפים (בהנחה ששני בני הזוג הינם אזרחי ישראל או תושביה), די בכך שההורים יצהירו על הורותם על מנת להירשם כהורי הילדים במרשם האוכלוסין במשרד הפנים.

בני זוג חד מיניים ידועים בציבור

בני זוג חד מיניים (בני אותו מין), המנהלים משק בית משותף, זכאים לנהל את חייהם יחד ללא הפרעה וללא התערבות, כרצונם; אולם, הם אינם מקבלים הטבות כלכליות ואחרות המגיעות על פי חוק לידועים בציבור, אך זכאים להטבות המגיעות על פי הסכמי עבודה לבני זוג ידועים בציבור.

נישואין חד מיניים כלומר כאלו הנערכים בין בני זוג בני אותו מין, על פי רוב יכללו נישואי חוזה (ע"ע) שיכללו טקס עם הסכם לחיים משותפים. זוגיות זו איננה נרשמת בישראל במרשם האוכלוסין של משרד הפנים. במדינות אחדות בעולם, יכולים בני אותו המין המבקשים להינשא להירשם במרשם המדינה הרשמי לאחר עריכת טקס נישואין, ביניהן גרמניה, הולנד, פינלד ומדינות ספורות בארצות הברית.

בתי המשפט בישראל הכירו בזוגיות חד מינית, בעיקר בנושאי קבלת זכויות בעבודה, ובהקשרים מסויימים הקשורים להורות של בני הזוג (למשל מינוי אפוטרופוס לילדיו של בן הזוג). אך למשל בכל הנושא של הכרה בבן זוג כידוע בציבור לעניין חוק הירושה, לא נתקבלה עד כה כל הכרה בזוגיות החד מינית. אלא אם הותיר בן הזוג הנפטר צוואה מפורשת.

בתי המשפט בישראל, מתלבטים בשנים האחרונות בשאלת ההכרה בזוגיותם של בני זוג מאותו המין, אולם עד עצם היום הזה לא נקבע מעמדם כמעמדם של ידועים בציבור, לצורכי רישום אוכלוסין, ירושה וכד'

ישנה חשיבות רבה עוד יותר בזוגיות חד מינית, לעריכת הסכם לחיים משותפים ולעריכת צוואות על מנת לעגן ולהגן על זכויות בני הזוג והתא המשפחתי כיחידה שלמה.

יתרונות חסרונות

אפליה לעומת בני זוג נשואים – בתחומים מעטים. למשל, הטבה במשכנתא הניתנת לזוג נשוי אינה ניתנת באופן אוטומטי, לבני זוג ידועים בציבור, אלא אם נולדו להם ילדים משותפים; אי מתן פטור לאישה ידועה בציבור משירות סדיר בצה"ל; אי-שוויון לעניין הליך התאזרחות לבן זוג זר של אזרח ישראלי, שלא יוכל
לקבל אזרחות ישראלית מכוח קשרי הזוגיות בינו לבין האזרח, כל עוד אינו נשוי לו.

אי שינוי המעמד האישי במרשם המדינה – עבור אנשים רבים מהווה שינוי המעמד האישי מפנוי לנשוי, אבן בוחן לחייהם וחלק מביסוס סטטוס חברתי. ידועים בציבור אינם נרשמים במרשם אוכלוסין רשמי, ולכן הם
שומרים על מעמדם המשפטי הנוכחי ללא שינוייו עקב זוגיותם קשר שאינו תלוי בדת – בני הזוג הידועים בציבור אינם חייבים להיות בני אותה הדת.

פירוד – מכיוון שהקשר אינו נרשם במרשם האוכלוסין של משרד הפנים כקשר נישואין (בני הזוג
ממשיכים להיות רשומים בהתאם למעמדם האישי עוד קודם לקשר הנוכחי), בעת הפירוד בני הזוג אינם נדרשים לערב את המדינה בעצם פירוקו של הקשר, כלומר בני זוג יהודיים אינם צריכים לפנות לבית הדין הרבני לקבלת גט. בעת הפירוד, חלים העקרונות שנקבעו ע"י הצדדים בהסכם הזוגיות; בהיעדר הסכם, ואם אין הסכמה, יפנו הצדדים לבית המשפט לענייני משפחה להסדרת תנאי הפרידה, חלוקת רכוש וכו',
ובלבד שהוכיחו שקיימו חיים משותפים כידועים בציבור.

יצירת התחייבות הדדית, גם למי שלא יכולים או לא מעוניים להינשא בצורה רשמית – מנועי חיתון, או בני זוג שמנועים מלצאת לחוץ לארץ מסיבות אלו ואחרות, או בני זוג שאינם מעונינים לערב את הממסד בחייהם האישיים ורוצים להימנע מהליכי גירושין ארוכים ומסורבלים.

השוואת מעמד למעמד של בני זוג נשואים – בשנים האחרונות זוכה מעמד הידועים בציבור, בסיוע פרשנות משפטית וחוקים מרחיבים, למעמד כמעט שווה למעמד הנישואים, ולעתים אף שווה יותר. בני זוג ידועים בציבור זכאים לרוב ההטבות, הגמלאות והזכויות הכלכליות למיניהן, המגיעות על פי חוק לבני זוג נשואים.מאידך, בני הזוג גם נושאים בחלק מן החובות בדומה לבני זוג נשואים, ולמשל, אם חד הורית, שקיבלה הבטחת הכנסה עבור ילדיה, מאבדת את זכאותה לגמלה זו באם חיה עם ידוע בציבור, כמו אם הייתה נושאת בעל.

קבלת הטבות המגיעות לאנשים רווקים ואינן מגיעות לבני זוג נשואים – למשל, חישוב מס נפרד ולא מאוחד לבני הזוג.

מושגי יסוד

הסכם זוגיות / הסכם חיים משותפים – חוזה בעל תוקף משפטי, שנחתם בין שני בני זוג, ובו הם קובעים את מערכת החובות והזכויות ביניהם במיסוד הקשר ובעת פירוקו. יש צורך לאשר הסכם שכזה בבית משפט אזרחי לענייני משפחה, או אצל נוטריון, כל עוד בני הזוג אינם נשואים.

משק בית משותף – המבחן המרכזי לקיומו של קשר בין ידועים בציבור הוא, קיומו של משק בית משותף, בו מתגוררת המשפחה וחיה את חייה. קיומו של מאמץ מאוחד ושיתוף יום-יומי בין בני הבית, לקיומו של התא המשפחתי ויצירת בית עבור כל בני המשפחה, כך שכל אחד מבני המשפחה משתתף על פי יכולתו וצרכיו.

פורסם בקטגוריות: נישואין ונישואין אזרחייםתגיות: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , השאר תגובה

פרסם תגובה

שדות חובה מסומנים ב *

*
*

מותר להעזר בסימני HTML הבאים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>

אירית רוזנבלום בגוגל+
מרקטיזם - פרסום בגוגל / פרסום באאוטבריין