ש

שידוך,
מנהג למציאת והכרת בני זוג מתאימים ליצירת זוגיות ומשפחה. בחברה הדתית המסורתית קיימים שדכנים מקצוענים אשר מתאימים בין דרישות ההורים מצד הכלה ודרישות ההורים מצד החתן עד למימושה של החתונה המבוקשת. שידוך טוב הוא שידוך שבו לבני הזוג רב המשותף על השונה. בעולם המערבי מהווה האינטרנט כר היכרות נרחב ומוסד השידוך איבד מזוהרו, אך עדיין הצעה לשדך בין חברים קרובים תתקבל בשמחה ע"י רווקים ורווקות אשר מעדיפים לסמוך על המלצות של הקרובים אליהם מאשר לזכות בחתול בשק מזן האינטרנט. לרוב שיאו של השידוך הינו בפגישה עיוורת ראשונה (בליינד דייט) בו נפגשים המשודכים לראשונה ובוחנים למעשה האם התאמת התכונות ביניהם אכן מוצלחת כפי שחשב השדכן.

שמלת כלה,
התלבושת הנכספת, הנלבשת לערב אחד של החתונה. בשמלה מושקעים משאבים רבים הן כלכליים והן רגשיים. החיפוש אחר השמלה המושלמת ייערך זמן רב לפני החתונה ויכלול על פי רוב דיפדוף עם חברות בחוברות עבות כרס מנייר כרומו נוצץ בניסיון למצוא את השמלה שתהיה הגשמת חלום עבור הכלה. בעבר היה נהוג כי צבע השמלה יהיה לבן בלבד, אך היום ניתן למצוא שמלות כלה בשלל צבעים נוספים: זהב, תכלת, ורוד, צהוב וכסף.
לשמלה נילווים שלל עזרים כהינומה, כפפות, נעלים או סנדלים, כתובות קעקע וכיוב' – הכל כדי ליצור את הלוק המושלם לערב אחד. מנהג נוסף הקשור בשמלת הכלה הוא איסור על החתן לראות את כלתו בשמלה עד למועד חתונתם. השמלה גם יכולה להוות מבחן עזר לבחינת תגובתם של החתן המיועד – חתן שלא יגיב בקריאות התפעלות והתעלפות, הינו מועמד וודאי לחינוך מחדש מיידי.

שלום בית,
ניסיון שנעשה ע"י בני זוג על פי רוב זוגות אשר החלו הליך גירושין בבית הדין הרבני להחזיר את תחושת האחווה והשיתוף בביתם, ולחזור לחיים משותפים למרות הגשת תביעת הגירושין. בתי הדין הרבניים נוהגים כעניין שבשיגרה להמליץ לבני זוג אשר באים לפניהם לנסות ולהשכין שלום ביניהם ולנסות לפתוח פרק חדש.
מושג "שלום הבית" מתאר גם את ניסיונם של הורים להשכין שיתוף פעולה ואוירה טובה בין צאצאיהם ובינם לבין עצמם בבית המשפחה פנימה. משימה אשר לרוב מוכתרת בהצלחה חלקית, בוודאי אם יש צאצאים מתבגרים בקרב בני הבית.

שיתוף,
חלוקה שיוויונית ואחריות הדדית בטוב וברע בין בני זוג במגוון תחומי החיים, למשל:
שיתוף כלכלי,
כאשר לבני הזוג רכוש משותף אשר לגביו זכויותיהם מתחלקות שווה בשווה, הן ברווחים והם בחובות. קבלת ההחלטות לגבי אותו נכס מחייבת גם היא החלטות משותפות. חוק יחסי ממון בין בני זוג קובע כי בין בני זוג שנישאו לאחר 1.1.74, קיים שיתוף רכושי לגבי הרכוש שנצבר במהלך חיי הנישואין כל עוד בני הזוג חיו תחת קורת גג אחת וניהלו חיים משותפים, כלומר הרכוש שייך שלניהם בחלקים שווים, גם אם בפועל רשומות הזכויות רק על שם בן זוג אחד ונרכשו מעבודתו.
שיתוף במשק הבית,
משפחה מנהלת משק בית משותף בו מתגוררים בני המשפחה יחדיו. בני הבית מתחלקים במטלות השונות הדרושות לאחזקתו של משק הבית וטיפול בצאצאים. חלוקת המטלות בין בני הזוג מתבצעת יחסית לתפקידו של כל אחד מהם בחיי המשפחה בהתאם ליכולתו ועל פי צרכיו של כל אחד.
שיתוף רגשי,
המשימה המרכזית של כל האימהות באשר הן ושל זוגות שחיים ביחד, שמשמעה מעורבות  בפרטי פרטים בהיסטוריה של כל אחד מהם ובחיי היום יום תוך ניתוח, מתן המלצה לפעולה ובדיקת ביצוע.