תינוק,
צאצא, רך בימים, הילד הראשון שנולד לאביו ואימו הופך אותם להורים ומביא עימו לילות עמוסי נדודי שינה ובכי אשר עליהם נלווית התחושה המופלאה ביותר בעולם של אהבת הורים לילדיהם. בתקופת ינקותו תלוי התינוק לחלוטין בהוריו (ובאופר, ובבייבי מוצארט/באך, תחליפי חלב אם וכיוב'...). היוולדו של צאצא חדש לעולם מסמלת לרוב את הרחבת המשפחה ויצירתה ובואה לעולם של משפחה חדשה. הורים רבים מדווחים כי הולדת צאצא חדש למשפחתם היוותה את נקודת המפנה בחייהם ובחיי משפחתם.
תעודת זהות,
פרטיו האישיים של אזרח המדינה כפי שמופיעים במירשם האוכלוסין במשרד הפנים וכוללים את שמו הפרטי ואת שם משפחתו, תאריך לידתו, מקום לידתו, מצבו האישי, פרטי ילדיו ותמונה שלו, אשר לרוב לא עדכנית מתקופות שהיה מעדיף לשכוח. כל אזרח ישראלי אשר מגיע לגיל 16 מחוייב בהוצאה ובהחזקתה של תעודת הזהות. קבלה של תעודת הזהות מהווה את ההתבגרות והאחריות אשר מקבל המתבגר הצעיר ואת תחילת הליך התנתקותו מהקן החם של הוריו והאפשרות להתחיל לחלום על רישיון הנהיגה.
את תעודת הזהות ניתן לקבל גם לאחר הליך התאזרחות, למשל כאשר אזרח של מדינה זרה נושא לאישה אזרחית ישראלית והם בוחרים להקים בישראל את ביתם המשותף. האזרח הזר יכול לאחר 5-4 שנים מפרכות של הוכחת זוגיות במשרד הפנים (לעולם אל תזלזלו בחשיבותה של ברכה ליום הולדת...) לקבל את אזרחותו.
תרומת זרע/תורם זרע,
מנת מטען גנטי זכרית אשר מפרה ביצית של נקבה ומביאה לתחילתו של הליך יצירת חיים. מנה זו מתקבלת ע"י זכרים אשר מוכנים להעניק את מטענם הגנטי הלאה לרוב ללא כל התחייבות מצידם לגידולו של הצאצא שיוולד מתרומתם ונכונותם לוותר על ההורות שלהם. ילד שנולד מתרומת זרע לא ידע מיהו אביו הביולוגי כיוון שהחוק בישראל מונע אפשרות לברר מיהו האב. בישראל קיימים מספר בנקי זרע אשר נמצאים בתוך בתי החולים ומהם ניתן לקבל את התרומה. כמו כן ניתן לקבל את תרומת הזרע גם מתורם ידוע במקרים מסוימים או מבעלה של האישה ממנה ניטלה הביצית.
השימוש בתרומת הזרע הינו חלק משימוש בטכנולוגיה לצורכי פיריון במשפחה החדשה, המקלים על האפשרות לממש את הזכות להיות הורים כאשר קיימות בעיות פיריון למי מבני הזוג וכן מסייעים להקמת משפחה חדשה ללא קשר להעדפות המיניות של האדם או התא המשפחתי שהקים.
תרומת ביצית,
מנת מטען גנטי נקבית המופרית ע"י זרע של זכר ומביאה לתחילתו של הליך יצירת חיים. בישראל החוק אוסר על תרומת ביציות, אלא במקרים מסוימים, בשונה מהאמור לגבי תרומת זרע (ע"ע). נטילת ביצית מאישה יכולה להיות רק למטרה של הפריה חוץ גופית (ע"ע) והשתלתה לאחר הפרייתה. אישה שניתן ליטול ממנה ביצית היא אישה שנמצאת בטיפול רפואי עקב ליקויי פוריות (ע"ע) ויש החלטה רפואית כי נטילת הביצית תקדם את הטיפול בה.
