משרד הבריאות פרסם טיוטת חוזר להסדרת פעילות בנקי הזרע בישראל. זה נשמע טכני, אבל יש לזה השלכות על פרטיות, נגישות להורות ואמון הציבור בשירות חיוני.

‎‎‎‎לכאורה מדובר במסמך מקצועי־רפואי, אבל בפועל מדובר בהנחיות שעשויות להשפיע על הורים לעתיד, על מבקשי ומבקשות הורות, ועל הדרך שבה המדינה מנהלת מידע רגיש ועל האיזון בין בריאות הציבור לבין זכויות יסוד, דת ומדינה.

מאת עו"ד אירית רוזנבלום

אני בעד רגולציה מקצועית בתחום הפריון וההולדה. תחום תרומות הזרע מחייב סטנדרטים ברורים של בטיחות רפואית, איכות, מניעת סיכונים ובקרה. עם זאת, רגולציה טובה חייבת להיות ממוקדת בתכליתה הלגיטימית, ולהימנע מהרחבות שאינן נחוצות מבחינה רפואית במיוחד כאשר מדובר במידע אישי רגיש ובמערכת שמבוססת על אמון הציבור.

בימים האחרונים הגשתי למשרד הבריאות נייר עמדה משפטי מפורט (מצורף כאן לקריאה) הכולל הערות לטיוטה. מטרת הפרסום כאן אינה “לנהל ויכוח”, אלא לשתף את הציבור במסמך ולהדגיש נקודה פשוטה:
מדיניות ציבורית לא נוצרת רק בכותרות, היא נוצרת גם בנהלים ובהנחיות. מסמך שנראה טכני יכול להפוך מהר מאוד לסטנדרט מחייב, ולכן חשוב לקרוא, להבין ולהיות ערניים בזמן אמת.

מה העיקר?

הנושאים שעולים בטיוטה נוגעים, בין היתר, לשאלות של:

• היקף המידע שנאסף ונשמר במסגרת בנקי הזרע, ומה נחשב מידע רפואי הכרחי.
• האיזון בין רגולציה רפואית לבין שמירה על פרטיות ומידתיות.
• ניטרליות של שירות ציבורי בחברה פלורליסטית.
• שאלות הקשורות לנטילה ושימור זרע לאחר המוות

ומה נכון שיוסדר בחוזר רפואי־ארגוני, לעומת מה שמקומו בדין הכללי ובהכרעה שיפוטית.

למה אני מפרסמת את זה כאן?

כי אני מאמינה בחברה אזרחית ערנית. בדמוקרטיה, הציבור אינו רק “מקבל החלטות מלמעלה”  הציבור גם קורא, שואל, מבקר, ומשפיע. לפעמים ההבדל בין רגולציה טובה לבין רגולציה בעייתית הוא בשורות קטנות ובפרטים שניתן לתקן בזמן.

אני מזמינה אתכם/ן לעיין בטיוטת החוזר ולעיין בנייר העמדה שכתבתי ולהבין מה המשמעות האפשרית של ההנחיות הללו. גם אם אינכם עוסקים בתחום באופן יומיומי – חשוב לזכור שזה נוגע לזכויות, לפרטיות ולשירותים שהמדינה מעניקה לציבור.

טיוטת חוזר משרד הבריאות ונייר העמדה של עו"ד אירית רוזנבלום מצורפים כאן למטה

חוות דעת משפטית מטעם עורכת דין אירית רוזנבלום בעניין חוזר מנכל 24.12.25
חוזר מנכל משרד הבריאות מיום 23.12.25