דו"ח האמהות – איפה אימא או איפה הכסף ? / עו"ד אירית רוזנבלום

בימים אלו פורסם הדו"ח ה 13 של הארגון  "להציל את הילדים", המסתמך על נתונים של האו"ם וארגון הבריאות העולמי. הדו"ח מתייחס לרמת ההשכלה, לשכר ולבריאות של נשים ושל אמהות וממנו עולה כי ישראל ממוקמת במקום ה 45 בעולם מתוך 165 מדינות כמקום שבו טוב לגדל ילדים.

הקורא הממוצע, לא יגלה יותר מדיי עניין בנתון סתמי זה, אלמלא תצוד עינו את החדה את הנתון המובלע בתוך הדו"ח עצמו ומדבר על פערי השכר בין גברים ונשים בישראל ובכל מדינות הסקר.  שכר וכושר ההשתכרות הוא פרמטר חשוב מאד ביכולתו של כל אדם להגיע לרווחה וככל שרמת החיים עולה כך עולה חשיבותו.

מן הדו"ח עולה כי בישראל מרוויחים הגברים ב 56% יותר מן הנשים בעוד שבמדינות סקנדיביה, שקוטלגו כמדינות המובילות ברווחת האמהות, פערי השכר בין גברים ונשים הם 30% בלבד.     בירדן לעומת זאת נמצא כי פער השכר הוא 500% לטובת הגברים.  פער הוא פער הוא פער ובכל העולם כולו קיים פער בשכרן של הנשים לעומת הגברים.

"אימא אמיתית לעולם אינה חופשייה" אמר בציניות הסופר, אונורה דה בלזאק, אלא שהוא התכוון לכל מילה. שכן מיתוסים רבים נקשרו בתפקיד האימהי, והפכו את האמהות לסמל לנתינה טוטלית מכאן, גם הנשים, בתפקידן כאימהות, קיבלו על עצמן את המיתוס של מי שבנויות למסירות והענקה ללא גבול, גם כשהדבר בא על חשבון הצרכים האישיים שלהן, וכמה שיותר או אז יתקבל מודל האם המושלמת. הדו"ח הנוכחי אשר מביא את הנתונים היבשים בעוד הוא מנסה לטפוח על פני השלמות הפואטית הזו ובהוכיחו שחור על גבי לבן, כדי להיות אמא מושלמת, טוטאלית המעניקה חום ואהבה, פשוט צריך כסף…. הרבה כסף.

הדו"ח מתמקד ומצביע על המדינות הנוחות ביותר להיות בהן אימא. על אף שאנו חולפים על פני הנתונים בשלוות נפש ומדרגים את מדינות העולם על פי עושרן הכלכלי, לא נשמעת ביקורת אחת אפילו, המתייחסת לעובדה, שאין בעולם דו"ח מקביל לגבי אב. כלומר ביחס לשאלה, מהי המדינה המועדפת לגברים לשמש בה כאבא.

גם אם תפשפשו במחקרים ובדו"חות הרבים המתפרסמים אודות איכות החיים, בנושאים שונים, לא תמצאו דוח כזה, הוא פשוט לא נעשה. אין מנוס אלא להכריז ולומר הדוח הוא דוח מוטה, מדובר בנתונים שנועדו להשביע את רעבונו וצימאונו של ההמון, דו"ח פופוליסטי שמבקש להצדיק את הקשר, הכול כך ברור אגב, בין משפחה ילדים וכסף מחד גיסא ובין הנצחת האמהות, כלומר הנושאת  בתפקיד גידול הילדים, מאידך גיסא.

בין השיטין מנסה הדו"ח לשכנע שעדיף להיות אמא עשירה במדינה עשירה, אבל ראו זה פלא, אימא זאת אימא וגם שהיא מרוויחה עד כדי פת לחם, כמו בירדן היא ממשיכה להיות אימא ללא חת.

קשה להתעלם מהמצב הציני כל כך, בו נבחנת מסוגלותה של האישה למלא אינספור תפקידים ותוך  כדי כך לפרנס ולגדל ילדים, באמצעים כל כך דלים, באמת ראוי להערצה.

שורש הבעייה כמובן, נעוץ בכך שהנשים סיגלו לעצמן סיפוק אדיר מעצם המחמאה בדבר יעילותן וחיוניותן ונמנעו לצאת לקרב המכריע אחר הכסף, אותו כסף שיספק את רווחתן וייתן להן אוויר לנשימה.

נדמה שדי לנו בדוח"ות מתקתקים כאלה, המדרגים את כושר הסיבולת של הנשים על פני הגלובוס. בשלה העת לצאת למאבק על הכסף, לדרוש שוויון בשכר ושוויון בנטל גידול הילדים. אני מצפה שהדו"ח הבא יעסוק בשאלה, כיצד הגברים מסתדרים עם גידול הילדים וקריירה והיכן מרוויחות הנשים יותר מגברים. רק אז נגיע אל הנחלה ונוכל לקרוא את ממצאי הדוחו"ת מבלי שתהיה לנו ביקורת.

המאמר במעריב 15.5.2012

המאמר במעריב 15.5.2012

פורסם בקטגוריות: הורות - מידע ומאמרים, מאמרים, נתונים מידע וסטטיסטיקות, עדכונים וחדשות, עיתונות ותקשורתתגיות: השאר תגובה

פרסם תגובה

שדות חובה מסומנים ב *

*
*

מותר להעזר בסימני HTML הבאים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>

אירית רוזנבלום בגוגל+
מרקטיזם - פרסום בגוגל / פרסום באאוטבריין