אחריי – פרויקט ההמשכיות

מלחמת "חרבות ברזל" ואירועי ה 7 באוקטובר, העלו לסדר היום הציבורי את הצורך האקוטי, בהסדרה של נושא "המשכיות" החיים. מדובר בהנגשת הרעיון המבטא רצונם של חיילים ואזרחים רבים לאפשר להם המשכיות באמצעות שימוש בזרעם, במקרה של פגיעה קטלנית ואובדן חיים.

על מנת להקל על חיילים בשירות מילואים וחובה, יזמנו את "מיזם אַחֲרַיי", המאפשר לכל חייל לאשר את שאיבת המטען הגנטי שלו (זרע), במקרה של פטירתו באמצעות מסמך המכונה "כתב רצון©"

כתב רצון© – הוא צוואה ביולוגית™ שמשאיר אדם בעל פה, בכתב או באמצעי אלקטרוני לפיו הוא מבקש כי ייעשה שימוש בחומר הגנטי שלו (זרע[1]) לאחר מותו. כתב רצון© מנוסח כמסמך דיגיטלי נגיש וללא עלות.  בכתב הרצון מבקש המצווה להמשיך את מורשתו ולהביא ממנו צאצאים.

למילוי כתב רצון© לחצו

על ההמשכיות

רעיון ההמשכיות נוגע לכל משפחה השולחת את בנותיה ובניה לחזית על מנת שתדע, שהיא מחזיקה בידיה גם מפתח ליצירת חיים חדשים, כבוד שאין גדול ממנו, כבוד המבשר חיים גם אחרי אובדן ואבל קשה מנשוא. במקרה של נפילת היקירים, שמורה למשפחה הזכות לדרוש להעניק חיים חדשים מזרעו של החלל.

המשימה שלנו

להנגיש לציבור הרחב ובעיקר לציבור המעורב במלחמה, את המידע החשוב הזה, המצריך אותו לפעול כבר עכשיו, להיות ערני לאפשרות הזאת. המשפחות ובני הזוג, הם האנשים הקרובים ביותר לחיילים, הן מכירות אותם, את רחשי ליבם ואת רגישותם ונכונותם להכיל את האפשרות הזאת. למעוניינים ניתן למלא כאן כתב רצון לחצו. אין ספק שישנם רבים שיירתעו מכך ויעדיפו להימנע מלעסוק בנושא, אחרים יכולים לכעוס ולהדוף כל עיסוק בנושא. עלינו להיות רגישים לכך.

ישראל היום – 30 באוקטובר 2023

רקע כללי

עו"ד אירית רוזנבלום מייסדת ארגון 'משפחה חדשה' הובילה במשך שלושה עשורים את פרויקט הצוואה הביולוגית™, ארגון משפחה חדשה הקים את בנק הצוואות הביולוגיות™ היחיד והגדול בעולם. מהלך השנים ניהל ארגון משפחה חדשה באמצעות המחלקה המשפטית, עשרות דיונים משפטיים וזכה לסייע לעשרות משפחות לזכות בילד שנולד מאב שנהרג או נפטר.

בשנת 2003[2] כפועל יוצא מדיון משפטי שניהלה עו"ד אירית רוזנבלום בעתירה שהוגשה בעניינו של החייל קיוון כהן ז"ל שנהרג כתוצאה מהתנקשות ודרישת הוריו לעשות שימוש בזרעו, הוציא היועץ המשפטי לממשלה הנחיות בנושא שימוש בזרע מן המת. בכל מקרה על פי ההנחיות נדרשה פנייה לבית משפט על מנת לבקש צו לבצע שאיבת זרע לאחר המוות.

בשנת 2016[3] בעתירה שהגיעה לבית המשפט העליון בנושא מחלוקת בין הורים ובת/ן זוג, כאשר הראשונים דרשו לעשות שימוש בזרע ובת הזוג התנגדה, קבע בית המשפט שהסמכות הבלעדית נתונה בידי האישה וכך קבע הלכה מחייבת לפיה אדם שנפטר והייתה לו בת זוג היא בעלת הסמכות היחידה להכריע אם יעשה שימוש בזרעו.

בשנת 2019 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק ההמשכיות שנוסחה על ידי משפחה חדשה ולימים עברה שינויים רבים במטרה להסדיר את הנושא בחוק. ©הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה נוסח אירית רוזנבלום_.

בשנת 2023 בעקבות מלחמת "חרבות ברזל', הנחה היועמ"ש לממשלה במסגרת הוראת שעה את גורמי המדינה לאפשר לבקש שימוש בזרע מאדם שנפטר (לרבות חייל שנהרג) גם בלי הצורך לפנות לבית משפט לקבלת צו.

בשנת 2023 הוגש לוועדת הבריאות של הכנסת, נייר עמדה משפטי המכיל הערות ותיקונים לחוק ההמשכיות – לקריאת  נייר עמדה לועדת הבריאות בנושא חוק שימוש בזרע של נפטר

[1]  לגבי נשים מדובר בפרוצדורה שאיננה אפשרית לאחר המוות אלא רק אם הקפיאו ביציות מראש
[2]הנחיה מס 1.2022 מיום 27 באוקטובר 2003 
[3]בע"מ 7141/15 פלונית נ' פלוני