ביטול רו נגד ווייד – חץ ללב המאבק הפמיניסטי

פסק הדין של בית המשפט העליון האמריקאי הפוסל את הלכת רו נגד וייד מ-1973, אשר עיגן את הזכות להפלה כזכות חוקתית, מציבה בפני העולם כולו מראה שלא נעים להסתכל בה.

המראה הזו קשה לצפייה, כי היא ממחישה לנו עד כמה טעינו כשחשבנו שהאנושות, בטח זו המערבית, מתקדמת וכי השאלה היא לא אם נגיע להישגים, אלא רק מתי. ההחלטה המסתמנת מהווה סתירת לחי לתקווה ויורה חץ ללב המאבק הפמיניסטי, כי לא רק שהיא טופחת על פנינו ואומרת שהדרך לשינוי עלולה להיות קשה משחשבנו, אלא שהיא מציבה סימני שאלה גם על ההישגים אליהם הגענו עד כה.

הזכות שצריכה להיות הטבעית ביותר, זכותה של אישה על גופה, מתגלה כבלתי מובנית מאליה. הניצחון הזה הוא ניצחון האופל, ניצחונם של מי שמבקשים לחייב אישה לשאת היריון, גם במקרי אונס. של מי שהאישה בעבורם היא רק כלי קיבול לחיים אחרים, לא אדם שיכול להחליט על גופו שלו.

מסתבר ששום הישג לא מובן מאליו, שום ניצחון לא מובטח, לא טרם השגתו וגם לא אחריה. השמרנות, שהיא רק שם נעים יותר לשנאת נשים וזרים ואפליה ממוסדת, מרימה את ראשה ויוצאת לקרב בו היא לא מתכוונת לקחת שבויים. פרסום פסק הדין הצפוי, הוא רק שריקת הפתיחה של הקרב על עתיד הפמיניזם ואתו על עתיד הליברליות והשוויון על כל היבטיו.

ההפלות הן רק קוו השבר הסמלי בין הנאורות לחשכה, אבל מאחוריהן יש שורה של סוגיות שהמאבק עליהן בעיצומו. חוק "אל תגידו גיי" בפלורידה האוסר על עצם הדיון בבתי הספר על נטייה מינית, ניצב גם הוא כסימן דרך משמעותי המסמל עוד חזית בקרב על הנאורות. השמרנות יצאה למלחמה, וכעת על הליברלים בארצות הברית, בישראל ובעולם כולו, להחליט האם הם מתכוונים להיכנע ללא קרב, או להחזיר מלחמה.

כל עוד צד אחד ינקוט בגישה הגנתית והצד השני יתקיף, ההפסד ידוע מראש. הדרך לעצור את המבקשים לפגוע בערכים היקרים לנו, היא לצאת למתקפה. לא לחשוש. לפעמים יש תחושה שיש מי שמבקשים "רק לא להכעיס", שחושבים כי ככל שנהיה שקטים יותר, פחות נפריע ופחות יפריעו לנו. הגישה הזו כשלה.

כעת על הכוחות הליברלים להשתמש בכל הכוח שלהם בכדי להוביל שינוי הפוך – לא להשפיל ראש אל מול מנהגים מגונים דוגמת "קול באישה ערווה", לסרב להתחשב במי שמבקשים להפלות ולהדיר. על המחוקקים החילונים לא לפחד לקדם יוזמות לנטרול הממסד האורתודוקסי מכוחו ומהשפעתו על חיינו. יש בישראל רוב חילוני וליברלי, על הרוב הזה לעשות שימוש בכוח שלו, כדי להשיג הישגים. לקדם חופש בחירה במשפחה. לבטל את החובה של נשים וגברים כאחד להתגרש בהתאם למערכת חוקים פרימיטביים ומפלים. לא להסכים שיהיו בישראל מוסדות שיפוטיים המורכבים מגברים בלבד. להיפרד סופית לשלום מהוועדות להפסקת הריון. להפעיל תחבורה ציבורית בשבת. לא להיות נחמדים. לא לוותר בשם החילוניות, להיאבק עליה.

להיאבק, לא נגד השמרנות והכפייה הדתית, אלא בעד החופש. זה המסר שיצא מבית המשפט העליון של ארצות הברית. הדרך היחידה לשמר את ההישגים ואף להרחיבם היא כל הזמן לאתגר. כל הזמן להציע שינויים. לא להעלות על נס את הסטטוס קוו, אלא להיאבק על שינויו, כי בצד השני יש מי שמזמן הפסיקו לכבד אותו. גם בישראל, גם בארצות הברית וגם בחלקים רבים מהעולם המערבי.

מאת אירית רוזנבלום, עו"ד