על פריון ודור ההמשך / מאת: אירית רוזנבלום עו"ד

משפחה חדשה באה לעולם- על פריון ודור ההמשך

מחר אולי נפליגה למקומות שלא ידענו מעולם, מקומות בהם תחת חופת הקידושין יעמוד שבט שלם של הורים שלכולם חלק בהורות על בני הזוג הטריים, האחת היא האם הפונדקאית, לצידה האב תורם הזרע, מאחוריו האם הביולוגית ולידה האב המאמץ, סמוך להם עומדת התורמת הביצית אז מי הם באמת ההורים המאושרים, אולי כולם?!

התמונה הזו איננה דמיונית כלל, היא משקפת את ההתרחשות הטכנולוגית של המאה ה 21 המבשרת לנו, כי המשפחה החדשה היא לא בהכרח זוג, אהבה וילד, אלא שלעיתים קרובות, כל אחת מן החוליות הללו נוצרת תוך התערבות של שותפים רבים נושאי המטען הגנטי שלנו, המונעים באמצעות טכנולוגיה מדעית מפותחת ביותר.

בנק הזרע – המפעל האנושי הגדול ביותר

בבנק הזרע מוקפאים כמה מיליארד זרעי אדם, שניטלו מתורמים והם מוחזקים בקשיות קטנות צהובות, המזכירות משהו את צורתה של קשית המוכרת לנו ממשקה ה"טרופית", ומוחזקות קבוצות, קבוצות בתוך מכלים דמויי דודי שמש.

בנות הזוג ירוס- חקק, זוג נשים לסביות, שהצליחו לפרוץ את "קיר הזכוכית" של בנק הזרע בישראל, עת התגברו באמצעות בית המשפט העליון, על פקודת בריאות העם המנדטורית וזכו בהזדמנות נדירה, להסתייע בשירותי בנק הזרע. על אף היותן נשים רווקות ואף מבלי לעבור בדיקה פסיכולוגית להתאמה הורית. הייתה זו הפעם הראשונה בה הכירו בתי המשפט בכך שנשים רווקות אינן צריכות להוכיח מסוגלות הורית מעבר לנשים נשואות ובזכותן הושווה מעמדן של הרווקות למעמד הנשים הנשואות לעניין הזכות להולדה. פריצת הדרך הזו, מזמנת לנו בדורות הבאים צאצאים חדשים, שלא יידעו את אביהם, אם יזכו לגדול אצל זוג הורים, קרוב לודאי שיהיו אלה בני זוג מאותו המין ואם לאו ככל הנראה יסתפקו בהורה יחיד. השימוש בבנק הזרע בדרך זו, יוצר שינוי דרמטי כל כך, בדפוסי החשיבה שלנו, באופן שלא נוכל עוד להתעלם מן העובדה שאפשר להביא ילדים לעולם גם מבלי שתהיה להם דמות מיתולוגית של אב. השאלה עד כמה הדבר נכון, כלל איננה רלוונטית, כי המציאות הזאת כבר קיימת ותוצאותיה מהלכות בינינו. לפני כשנתיים, העליתי לראשונה את הרעיון, להעמיד את בנקי הזרע לרשות הקפאת זרע של חיילים. יסודות הרעיון, טמונים בניצול האפשרות לסייע לגברים שנפגעו במהלך שירותם הצבאי, בדרך של נטילת מנת זרע שלהם, הקפאתה ושימורה, למצב בו בעתיד, אם מסיבה כלשהי, יפגעו החיילים, ניתן יהיה לעשות שימוש לטובתם בזרעם שהוקפא. על אף השאלות המוסריות העשויות להתעורר בהקשר זה בעיקר לגבי מי זכאי לעשות שימוש בזרעו של החייל, זהו פתרון טכנולוגי מופלא, המשרת את יכולתו של הפרט לבטא את שאיפותיו ולבחור בדרכים להגשמתן. ככל שגוברת ההכרה בזכות האדם על גופו, כך גוברת ההכרה בזכות האדם לקבל החלטות הנוגעות לגופו. עובדה היא כי חיילי הצבא האמריקאי לפני צאתם למשימה בעיראק הקפיאו את זרעם וייתכן כי אחדים מהם כבר נדרשו לעשות בו שימוש. אין ספק כי עצם קיומה של הטכנולוגיה יביא בסופו של דבר את הצורך להכריע, גם בסוגיות המוסריות המתעוררות כתוצאה מהשימוש בה, כפי שקרה בנושא הפונדקאות.

בראשית שנת 2007 פסק בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, בעתירה שהגיש ארגון משפחה חדשה בשמה של משפחת חייל שנהרג בעזה, אשר ביקשה לעשות שימוש בזרעו שניטל ממנו לאחר מותו. בדיון ממושך שהתנהל למעלה משנה, קבע לבסוף בית המשפט, כי אישה רווקה אשר ביקשה להרות מזרעו של אותו החייל שנהרג, תוכל לעשות שימוש בזרע ולהפוך לאם. "האם המיועדת" הזו, על אף שלא הכירה את החייל, ביקשה להיות בין מגשימי "צוואתו הביולוגית" הצוואה שהפכה אותו לאב, גם לאחר מותו. כל זאת נעשה משום שזה היה רצונו האחרון של החייל, בו הביע משאלה, כי אם יקרה לו משהו מהלך שירותו הצבאי, הוא מבקש מהוריו כי יעשו הכול על מנת לדאוג לו לצאצאים. פסק דין זה מהווה מפנה דרמטי והיסטורי בתהליך ההולדה הטבעי והופך את סוגיית ההולדה לסוגיה אלמותית, זהו תקדים בינלאומי אשר יחולל מהפיכה של ממש בעתיד הנראה לעין.

פונדקאות – ה"רחם המארח"

הפונדקאות היא קידמה טכנולוגית רפואית, העושה שימוש ביכולתה הפיסית של אישה אחת לטובתה של אישה אחרת, ראשונות הפונדקאיות נודעו כבר לפני אלפיים שנה, אז נהגו הנשים לסייע אחת לרעותה בהנקת התינוקות, רפואת המאה ה 20 למדה לנצל את הקדמה ופיתחה את היכולת לשתול ביצית מופרית, מזרע וביצית של בני זוג, ברחם של אישה זרה, על מנת שתישא ברחמה את העובר שלהם. בתום ההריון, תחזיר הפונדקאית את העובר שייוולד לה, לבני הזוג. יכולת מופלאה זו, הביאה אושר גדול למאות בני זוג חסרי ילדים. במקרה כזה לא קיים כל קשר של ממש מבחינה, גנטית, בין הילד שזכה לאירוח מלא, ברחם של אישה אחרת לבין אותה אישה. השאלה מי היא האימא, העסיקה רבות את המחוקק ולא פחות את הגורמים הדתיים, עד שמצאו פתרונות הלכתיים, אלא שבסופו של דבר החוק המאפשר את הפונדקאות בישראל, החמיץ את ההזדמנות להסדיר את אפשרויות ההפריה האחרות כמו פונדקאות לטובת רווקים, הורים משותפים שאינם בני זוג, או בני זוג מאותו המין.

בהקשר זה עלתה השנה לכותרות עתירתו של ארגון משפחה חדשה, בעניינה של רווקה אשר ביקשה להסתייע בשירותיה של פונדקאית, בית המשפט העליון החליט באותו עניין שלא להתערב והפנה את העניין לטיפולו של המחוקק. הגם שהשאיר בית המשפט את הרווקה המיוסרת ללא פתרון הוא ביקש להביע את צערו על כך, אך לא יותר הפתרון היחיד כיום, העומד לרשות אותה רווקה, הוא בדרך של אימוץ ילד.

מדוע אצה לו הדרך, למדע, להתפתח ולהתקדם כל כך בענייני הפריון, ההריון, וההולדה?! ובכן התשובה לכך מחייבת התבוננות בשינוים הפיסיים, המתחוללים בגופנו האנושי, תוך התחשבות באינסטינקט שבנו הממלא את הגוף וממלא את הנפש, לקיום ולהישרדות וזאת על דרך של העמדת דור חדש הנושא את מטעננו הגנטי.

השינוי המשמעותי ביותר בדמוגרפיה האנושית הוא הירידה בשיעור הילודה, אשר ראשיתו בהתערבות מכוונת של הממסד למנוע ריבוי אוכלוסין, וסופו שהפך להיות כמעט טבעי, עקב קשיי פוריות אובייקטיביים של האוכלוסייה האנושית. על פי אומדנים של האו"ם במהלך המאה ה 20 פחתו שיעורי הילודה בעולם כולו ביותר מ 40%. ההסברים המקובלים לירידה בשיעור הילודה הם : מדיניות ממסדית מכוונת להפחתת הילודה, עלייה מתמדת בהשכלת הנשים, מעורבות נשים בשוק העבודה ועלייה בגיל הנישואין.

אולם הסיבה המשמעותית ביותר לירידה בפריון והפחתת הילודה נובעת כתוצאה מאי פריון.

אי פריון מופיע בזוג אחד מכל 6 זוגות בעולם המערבי. ב- 50 אחוזים מהזוגות הסובלים מאי פריון הסיבה טמונה בגבר. בישראל כ 20%- %16 מהזוגות סובלים מבעיות פריון. בהעדר פריון לצד הצורך הבלתי נכבש להיות הורים, מתגייסים המדע והטכנולוגיה הרפואית. ואל תתפלאו כל כך אם מחר כבר לא נצטרך באמת בני זוג אנושיים לצורך הולדה, כי נוכל לעמוד בתור, לקבלת מספר של זרע או ביצית ולייצר לנו ילד משלנו, בצלמנו ודמותנו. מחר כנראה נוכל סוף סוף לשמור ולקיים את הזוגיות להנאתנו ואושרנו בלבד, ואת היתר תעשה עבורנו הטכנולוגיה המדעית.

לפרטים נוספים על שירותי ארגון "משפחה חדשה" צרו איתנו קשר באמצעות טופס יצירת קשר ובטלפון: 03-5660504

פורסם בקטגוריות: מאמריםתגיות: , , , , , , , , , השאר תגובה

פרסם תגובה

שדות חובה מסומנים ב *

*
*

מותר להעזר בסימני HTML הבאים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>

מרקטיזם - פרסום בגוגל / פרסום באאוטבריין